עמוד ראשי > אזרחות > גישות כלכליות-חברתיות

גישות כלכליות-חברתיות

   גישות כלכליות-חברתיות
שני ערכים חשובים במשטר הדמוקרטי הם חירות ושוויון.
חירות– לכל אדם יש את הזכות לחיות את חייו על פי דרכו על עוד הוא לא מפריע לאחר לחיות על פי דרכו שלו. כל עוד הוא לא פוגע בזכויותיו ובחירותיו של הזולת. כל אדם נולד חופשי ומשמעות הדבר היא שהוא יכול לנהל את חייו כרצונו, לקבל החלטות, לבחור לפעול בהתאם לצרכיו ולרצונותיו כמובן עד שהוא פוגע בזכויותיו של האחר.
שוויון– כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם.
לפעמים במדינה דמוקרטית יש מתח בין שני המושגים האלה. ישנן מדינות המדגישות את השוויון ולעומתן מדינות המדגישות את החירות.

הגישה הליברלית: (חירות)
גישה ששמה את הפרט במרכז ואת החירות של הפרט במרכז ופחות את השוויון. בתפיסת עולם זו לפרט ולחירות שלו יש ערך עליון ותפקידה של המדינה- לשמור על החירות. המדינה לא מתערבת בכלכלה שמאפשרת תחרות חופשית והשוויון קיים רק בתחום הפוליטי אבל לא בתחום הכלכלי-חברתי. השוויון בפני החוק. אין חשיבות ושוויון בהקשר החברתי-כלכלי. מדינה זו תפחית לדוגמא מיסים אבל תפחית בנוסף קצבאות ותפריט שירותים כמו חינוך, בריאות וכ’ו.

הגישה הסוציאל-דמוקרטית: (שוויון)
גישה זו שמה במרכז את החברה ואת ערך השוויון היא דורשת את התערבות הממשלה במדיניות הכלכלה על מנת להבטיח שוויון כלכלי וחברתי בין האזרחים. היא מוכנה לפגוע במידה מסוימת בחירות רק כדי לאפשר שוויון הזדמנויות וצמצום פערים בחברה. הגישה לא מסתפקת רק בשוויון פוליטי אלא דורשת שוויון כלכלי-חברתי. לדוגמא: על ידי מתן קצבאות. רק אם לאדם יהיה טוב יותר יהיה אכפת לו מהמדינה, מהדמוקרטיה והוא יצליח לממש את הפוטנציאל שלו בצורה טובה יותר. צמצום הפערים הוא תנאי למעורבות פוליטית של האזרחים. הגישה שואפת לצמצום פערים.

השוואה בין הגישה הליברלית לגישה הסוציאל דמוקרטית:
שוני:
1. בגישה הסוציאל דמוקרטית הערך המרכזי הוא השוויון ואפשר לפגוע בחירות לטובת השוויון לעומת זאת בגישה הליברלית הערך המרכזי הוא החירות.
2. בגישה הסוציאל דמוקרטית החברה במרכז, יש דאגה לצמצום פערים, לעומת הגישה הליברלית שבה היחיד במרכז והחירויות שלו.
3. הגישה הליברלית מסתפקת בשוויון פוליטי לעומת הסוציאל דמוקרטית ששואפת גם לשוויון כלכלי.
דומה:
1. שתי הגישות תומכות בשוויון פוליטי.
2. שתי הגישות רוצות שהאדם יהיה מאושר וימצה את הפוטנציאל שלו.
3. שתי הגישות הן בתחום הכלכלי-חברתי ושתיהן גישות במדינה דמוקרטית.

מדינת סעד ומדינת רווחה:
אין כיום מדינה דמוקרטית המיישמת את הגישה הליברלית או הגישה הסוציאל דמוקרטית במלואה. כיום המדינות הדמוקרטיות הן מדינות רווחה. מדינת רווחה היא מדינה המקיימת כלכלת שוק אבל גם רואה מחובתה לדאוג לשירותי החינוך, דיור, תעסוקה ורווחה תוך כדי שאיפה לצמצם את הפערים. מדינת רווחה היא מדינה הרואה את עצמה אחראית לאבטחת השירותים החברתיים של אזרחיה.
כל המדינות הדמוקרטיות הן מדינות רווחה. ההבדל ביניהן הוא ברמת הרווחה שהן מבטיחות לתושבים. מדינת רווחה לא מסתפקת בסיוע לנזקקים אלא היא מעניקה גם שירותים חברתיים לכל אזרחיה במדינה. מקובל לומר שמדינות דמוקרטיות מפותחות הן מדינות רווחה. כלומר הן מקיימות כלכלת שוק אבל רואות מחובתן גם לדאוג לשירותים לכל האזרחים. מדינת הרווחה יכולה לצאת גם מתוך השקפה ליברלית וגם מתוך השקפה סוציאל דמוקרטית.
במדינה ליברלית: מדינת רווחה הפועלת על פי הגישה הליברלית, יוצאת מנקודת הנחה שהפרט אחראי לקידומו הכלכלי, אבל המדינה מבינה שכלכלת שוק בלבד לא מספיקה ועליה לספק שירותים חברתיים בסיסיים לצד כלכלת השוק.
במדינה סוציאל דמוקרטית: מדינת רווחה הפועלת על פי הגישה הסוציאל דמוקרטית ויוצאת מתוך הנחה שלה יש אחריות כלפי הפרט ולכן עליה לדאוג לענייניו הכלכליים והחברתיים. המדינה מבינה שחייבת להיות התערבות בתחומים אלה.
גם מדינות כמו ארצות הברית אימצו את הרעיון של מדינת רווחה. לאחר המשבר הכלכלי האחרון שהיה בארצות הברית המדינה הבינה שיחד עם שוק חופשי חייבת להיות גם התערבות של המדינה. יחד עם ליברליזם חייבת להיות התערבות כזו או אחרת כדי לדאוג לאזרחים ולתת להם מענה כלכלי.

כל המדינות מעניקות לכל הפחות ”רשת בטחון” שתפקידה להבטיח לכל פרט רמת חיים אלמנטארית (בסיסית) חיונית.מדינה המעניקה את הסיוע לנזקקים בלבד ולשוליים שבחברה היא מדינת סעד. לעומתה מדינת רווחה מעניקה בנוסף לסעד גם שירותים כלכליים-חברתיים נוספים המוענקים לכל אזרחיה.

A - זכויות יוצרים

בדקו גם

משמעויות שונות של מדינת לאום

משמעויות שונות של מדינת לאום – סיכום קריטריון מדינת לאום אתנית- תרבותית מדינה דו לאומית …

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת – הממשלה

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי, הכנסת היא הריבון מאחר ויושבים בה נבחרי העם. הכנסת היא …

הרשות השופטת

הרשות השופטת

סוגי משפט : את מערכת המשפט ניתן לחלק ל3 סוגים : 1-משפט חוקתי = המשפט …