עמוד ראשי > היסטוריה ב' > דילמות יודנרטים+המרד בגטאות+מרד גטו וארשה

דילמות יודנרטים+המרד בגטאות+מרד גטו וארשה

דילמות היודנרטים בזמן ביצוע הפתרון הסופי:

בכול הגטאות היודנרטים קיוו שהמצב של היהודים ישתנה ובמעשיהם הם יצליחו להציל חלקם. הדילמות סבבו סביב השאלה כמה יהודים ניתן להציל.

הדילמות:

1)     האם להמשיך לציית להוראות הנאצים מתוך תקווה להציל חלק מהיהודים בגטו, או לסרב לשתף פעולה בגלל שלא ייתכן שיהודים ימסרו לאקציות.

דוגמה:

יודנרט מגטו וורשה- יושב ראש היודנרטים , אדם צ’רניאקוב, הוא בחר שלא למלא אחריי פקודות הנאצים ולכן הוא התאבד.

2)     יודנרטים שפעלו מתוך כוונה להעדיף את צורכי הכלל, כלומר, הם העדיפו להשאיר בגטו את החזקים והצעירים שיש להם סיכוי לשרוד, כול השאר נשלחו לאקציות (מחנות השמדה), כלומר ,הדילמה- האם לשלוח אנשים אקראיים או לשלוח את החלשים.

דוגמה:
ראש היודנרט האזורי בשלזיה- משה מארין. הוא החליט לציית לפקודות הגרמנים מתוך הנחה ששיתוף פעולה יביא להצלת חלק מהיהודים , הוא שלח את החלשים לאקציה.

3)     האם לשלוח את אלה שלא עבדו במפעלי הגטו או לעשות בחירה אקראית. הדילמה היא שמי שעובד במפעלי הגטו יכול להיות שיינצל כיוון שהוא שימושי לנאצים.

דוגמה:

יושב ראש היודנרט של גטו לודג’, רומקובסקי-החליט ליישם את פקודות הנאצים ושלח ילדים לאקציה במטרה להציל את השאר. את מי שהשאיר תמורת הילדים, היו עובדים במפעלי הגטו ואכן גטו לודג’ היה הגטו האחרון ששרד.

 ——————————————————————————————-

המרד בגטאות:

מסוף שנת 1941, הגיעו ידיעות על רצח יהודים לגטאות. מי שהפיץ ידיעות אלה שיהודים עומדים למות היו חברי תנועות נוער בגטו.

מי היו המורדים?

חברי תנועות הנוער אשר הצליחו לסחוף אחריהם גם חבריי יודנרט ותושבי גטו אחרים. תנועות הנוער היו נועזות מהמבוגרים בגטו.

המרד בגטאות החל בעקבות הפצת כרוז\פלייר שעבר בין כול חבריי תנועות הנוער וקרא “אל תיתן כי יובילנו כצאן לטבח”.

קשיי המרד:

1)     מחסור בנשק, הבידוד היהודי בגטו ייצר קושי בהשגת נשק, ואמצעי לחימה. המורדים נאלצו להבריח נשק אל תוך הגטו, דבר שסיכן את חייהם והעלות הייתה גבוהה מידי. לכן רוב הנשקים היו ייצור עצמי בתוך הגטו, בעיקר נשק של בקבוקי תבערה.

2)     היעדר ניסיון צבאי, המרידות משמעותם מלחמה שצריך לדעת לארגן אותה. רוב המורדים אינם לוחמים וגם משפחותיהם אינם לוחמים לפיכך לא היה להם ממי ללמוד. לכן המרידות היו חלשות מבחינה צבאית ודוכאו בקלות.

3)     התנגדות פנימית, ברוב הגטאות תושבי הגטו התנגדו למרד מתוך פחד מעונש קולקטיבי ולכן חלקם ייצאו נגד המרד ואף הלשינו לנאצים.

מטרות המורדים:

1)     נקמה על מותם של היהודים האחרים

2)     “למען 3 שורות בהיסטוריה”- הכוונה שבדורות הבאים יידעו כי עשו כול שביכולתם להיאבק בנאצים ולא הובלו כצאן לטבח.

3)     מרד כדרך מילוט-היו שהאמינו שבאמצעות המרד יוכלו להימלט מהגטו אל היערות, לפחות חלק מהם ובכך להינצל.

דילמות המורדים:

1)מקום המרד: האם לארגן מרד בשטח הגטו או להצטרף לפרטיזנים ביערות;

      כיצד פעלו: לוחמה נגד הנאצים מחוץ לשטח הגטו (קרקוב), ארגון מרד בגטו,

       פריצת גדר הגטו ובריחה ליער.

      2)עיתוי המרד: קושי בקביעת העיתוי למרד בגלל החשש מחיסול מידי של תושבי

      הגטו.כלומר- לפעול לפני האקציות או במהלכן ?

כיצד פעלו: תכנון המרד סמוך לעיתוי המשוער של האקציה שנועדה לחסל את הגטו.

3) האחריות הקולקטיבית: האם לצאת למרד ולסכן אחרים שאינם מסוגלים ואינם רוצים להשתתף במרד.

כיצד פעלו: יציאה ליער(גטו וילנה), הסגרה עצמית של מנהיג המחתרת (גטו וילנה), הימנעות מיציאה למרד.

ייחודו של מרד גטו וורשה:

1)     מהשישים אלף שנשארו אחריי האקציה הגדולה מוורשה , רוב התושבים לקחו חלק בהכנות למרד. משלא שולב כלוחם סייע במילוי שקים של חול, הכנת בונקרים, איסוף והחבאת מוצרי מזון.

2)     מרד גטו וורשה היה מאורגן מספר חודשים מראש, בנוסף לכך הוא היה מתוכנן טקטית, לעומת גטאות אחרים שבהם לא היה מרד מאורגן עקב מתנגדים.

3)     משך המרד כשלושה שבועות, היה ארוך ממרידות בגטאות אחרים.

קטגוריה C

בדקו גם

העברת שאלת א”י לאום+עמדת המעצמות+החלטת האו”ם

העברת שאלת א”י לאום השאלה היא מה לעשות עם היהודים שרוצים לעלות לא”י בניגוד לחוקים, …

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי: 1) העפלה- מאבק בתחום העפלה בניגוד לאיסור הבריטים, על …

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים בארץ ישראל: בסיום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל 4 …