עמוד ראשי > ספרות > האדונית והרוכל/ ש”י עגנון

האדונית והרוכל/ ש”י עגנון

האדונית והרוכל- מוטיבים ורמזים מטרימים

תקציר הסיפור: בסיפור האדונית והרוכל מאת ש”י עגנון, מסופר על רוכל יהודי בשם יוסף שנע מכפר לכפר ומקום למקום למכור את סחורתו. במסעותיו הוא פוגש באדונית, היא אינה מעוניינת לקנות שום דבר ממנו, אך לאחר שכנועים רבים מצד הרוכל היא מחליטה לרכוש סכין ציידים.

באותו הלילה, הוא אבד בדרכו וחזר לביתה עקב גשמים וביקש לישון אצלה.

הם החלו להתקרב זה לזו והפכו לזוג, כאשר היא השולטת והדומיננטית  והוא הנשלט עקב הנאתו מחייו החדשים בביתה, הוא מרגיש חופשי כשמבגדי רוכל פשוט , הוא עובר ל”בגדי חירות”.

היא מאכילה אותו וברצונה להורגו, והוא אינו קולט זאת. במהלך הסיפור ישנם מספר רמזים מטרימים על כך שהיא מעוניינת להרוג אותו .

בסוף הסיפור הוא מרגיש שהתרחק מדתו(מכיוון שאכל בביתה בשר וחלב) והוא יוצא לקריאת שמע ובכך ניצל ממוות ,זאת מכיוון שבאותו הזמן שהוא יצא לקריאת שמע היא ניסתה להרגו ופצעה את עצמה תוך כדי, וכך גרמה למותה.

כפי שהזכרנו, בסיפור ישנם רמזים מטרימים(מלשון “טרם”=קדומים) למטרה של הלני(האדונית) -> הריגת יוסף(הרוכל).

רמז מטרים ראשון הוא קניית סכין הציידים מיוסף,כאמור כתוב ” רכשה סכין של ציידים”.היא רוכשת אותו, דבר אשר מחשיד על אישה,הלא  היא צריכה לקנות תמרוקים(בשמים) ותכשיטים, ולא סכין של ציידים.

לאחר שהם התקרבו ונהפכו לזוג , יוסף הרבה לשאול שאלות על בעלה(לאחר מכן מתגלה שהיו כמה בעלים), ובמיוחד מה קרה להם.

היא עונה לו:

“כל המרבה לשאול-סופו שאול”- כל מי ששואל יותר מדי שאלות, מקרב את מותו.

בנוסף לכך,כאשר הוא שואל אותה למה היא לא אוכלת כלום ומה ומתי היא אוכלת, היא משיבה לו :

“דם אנשים אני שותה ובשר אדם אני אוכלת”.

עוד רמז מטרים נמצא באקספוזיציה של הסיפור, כאשר מדובר על יער , בחושך- אלה רמזים לסכנה קרבה.

בסיפור ישנם מוטיבים(רעיונות) שחוזרים על עצמם : מוטיב הסכין ומוטיב העין.

מוטיב העין- “ראתה סכין ציידים”, “לא אבקש טובה מצרי עין“, “ראתה בו בעין זעומה” ועוד..

מוטיב זה בא להדגיש כי הוא התנהג כ”עיוור” לסכנות סביבו.הוא לא הבין שהוא בסכנה למרות כל אזהרותיה של הלני, וגם כשחשד , הוא ביטל את חשדותיו בגלל הנאה בחייו החדשים.

מוטיב הסכין- “ראתה סכין ציידים”, “עיניה כלהב הסכין“, “מה אכפת לך באיזה מיתה נהרגו, האם חיה רעה אכלתהו או שנהרג בסכין, הרי אתה מוכר סכינים שניתן לשחוט בהן בני אדם

מוטיב זה בא להדגיש את הסכנה שהרוכל חי בא לאורך כל הסיפור, וזאת למרות שהוא מכר לה את הסכין.

לסיכום, מסקנת הסיפור היא שאין לסמוך על הגויים ולחיות את חייהם. זאת מכיוון שיש לסמוך רק על אלוקינו שיושיענו ויצילנו מסכנות.

קטגוריה C

בדקו גם

אדם מישראל /חיים הזז

אדם מישראל / חיים הזז   תקציר: בסיפור מתוארת מערכת יחסים מורכבת בין היליה לאביו. …

לבי במזרח/ריה”ל

לבי  במזרח/ יהודה הלוי(ריה”ל) לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ …

ראה שמש/אבן גבירול

ראה שמש\ אבן גבירול רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה כִּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה, תְּפַשֵּׁט פַּאֲתֵי …