עמוד ראשי > אזרחות > הרשות המחוקקת – הכנסת

הרשות המחוקקת – הכנסת

 

 

הכנסת במדינת ישראל היא הרשות המחוקקת ובפעולתה באים לידי ביטוי העקרונות הבאים :

א)עיקרון שלטון העם – הכנסת מבטאת את ריבונות העם מאחר והיא נבחרה בבחירות דמוקרטיות.

ב)פלורליזם – הכנסת מייצגת את רוב הקבוצות בחברה.

ג)הסכמיות – הכנסת פועלת עפ”י חוקי המשחק של דיונים, הצבעות.

ד)הכרעת הרוב – ההחלטות והחקיקה מתקבלים ע”י החלטה של רוב.

 

עבודת הכנסת- מליאה וועדות: עבודת הכנסת נעשית ע”י חברי הכנסת במליאה ובוועדות.

מליאה = אסיפה של כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת. הדיונים מערכים במס’ מסגרות :

*הצבעה לסדר היום – חבר כנסת יכול להציע לכנסת לכלול בסדר יומה עניין מסוים.

*שאילתא – חבר הכנסת מבקש משר מידע על עניינים שבאחריותו של השר. בכך הוא מפקח על עבודת הממשלה.

*הצבעת אי אמון – מטרתה להפיל את הממשלה. בדר”כ אין סיכוי שהצעת אי אמון תתקבל בכנסת מאחר ולממשלה יש רוב בכנסת. רק ממשלה שאיבדה את הרוב עשויה ליפול.

*הצעת חוק – פרוט בהמשך .

וועדות = העבודה בכנסת מתבצעת גם בוועדות. הרכב הועדות נקבע עפ”י הכוח שלהן בכנסת ועפ”י משא ומתן הקואליציוני. העבודה המעשית של הכנסת מתבצעת בועדות השונות (ועדת חינוך,ועדת בריאות וכו’). בועדות מתקיימים דיונים בהצעות חוק, מטפלים בנושאים שהועברו מהכנסת וכו’.

 

תפקידי הכנסת:

1.הכנסת היא רשות מחוקקת. בדמוקרטיה העם הוא הריבון ומכאן שהוא המחוקק. את המסכות הזו הוא העביר לכנסת.

2.רשות מכוננת – לכנסת יש את הסמכות לחקיקת החוקה כפי שנקבע בהכרזת העצמאות. מאחר ועדיין אין לנו חוקה, הכנסת לקחה על עצמה את הסמכות לחקיקת חוקי יסוד שיהפכו להיות חלק מהחוקה.

3.פיקוח על הממשלה – הכנסת מבקרת ומפקחת על הממשלה, גם במליאה וגם בועדות השונות. לדוג’ : הצבעות אי אמון בממשלה, שאילתות, פעילות בועדות השונות. דרך אלה ניתן לעקוב אחריי עבודות הממשלה.

4.כינון הממשלה – הממשלה קמה מתוך הכנסת, והכנסת מקימה את הממשלה ויכולה להפיל אותה.

5.בחירות נשיא המדינה ומבקר המדינה.

 

תהליך החקיקה:

הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא מחוקקת חוקים שכולם כפופים אליהם, כולם שווים בפני חוקים אלה.

תהליך החקיקה מבטא את קיומו של החוק במובן הפורמאלי, ולא במובן המהותי מאחר וניתן לחוקק חוקים שהם גם לא דמוקרטיים, כדוגמת חוק “בתי דין רבניים”, הפוגע בעיקרון השוויון.

הכנסת מחוקקת חוקים השייכים לחקיקה הראשית. חוקים אלה הם בדר”כ כלליים מידי ולכן ישנה גם חקיקת משנה שהיא חקיקה של הממשלה. בדר”כ היא מפורטת יותר ואסור לה לסתור את החקיקה הראשית של הכנסת.

חוק יכול להיות מוגש גם ע”י חבר כנסת, וגם ע”י שר.

הצעת חוק פרטית .

הצעה זו מוגשת ע”י חבר כנסת אחד או כמה, היא מוגשת לאישור ע”י יו”ר הכנסת וסגניו. הם בודקים אם הצעת החוק לא נוגדת את ערכי היסוד של המדינה, אם היא גזענית , אנטי דמוקרטית או שוללת את קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.

לאחר האישור, ההצעה מובאת לדיון המליאה, עורכים הצבעה על השאלה אם להמשיך בהליך החקיקה (שלב הקריאה הטרומית). אם ההצעה מתקבלת ברוב קולות, היא מועברת לוועדה העוסקת בנושא של הצעת החוק. הועדה מכינה את נוסח הצעת החוק לקראת הבאתה לקריאה ראשונה .

הצעת חוק ממשלתית .

הצעה זו מוגשת ע”י שר. מתקיים בממשלה דיון על אישור נוסח החוק במסגרת ישיבת הממשלה, השרים מצביעים על אישור הצעה זו והיא מועברת לקריאה ראשונה.

ההבדל בין 2 ההצעות הוא שהצעת חוק ממשלתית אינה מובאת ליו”ר הכנסת, לא מתקיים שלב הקריאה הטרומית, שכן הדיון וההצבעה נערכים במסגרת הממשלה.

2 ההצעות עוברות 3 קריאות :

קריאה ראשונה = חבר הכנסת או השר מציגים את הצעת החוק. הכנסת דנה בנחיצות של החוק, מתקיים דיון כללי והצבעה ואם יש רוב, הצעת החוק עוברת לוועדה מתאימה. הוועדה שומעת מומחים, מנסחת את החוק ומכינה אותו לקריאה שנייה בפני המליאה.

קריאה שנייה = מתקיים דיון במליאה ואחריו הצבעה על כל אחד מסעיפי החוק. אם יש התנגדות לאחד הסעיפים, חוזרת הצעת החוק לוועדה לעריכת שינויים, ואח”כ שוב למליאה להצבעה על כל סעיף וסעיף.

קריאה שלישית = הצבעה על כל הצעת החוק בשלמותו, והיא מתבצעת לאחר ההצבעה בקריאה שנייה.

 

פרסום החוק : הנשיא , רה”מ והשר שהחוק קשור למשרד שלו חותמים על החוק והוא מתפרסם בספר הרשומות . החוק מתפרסם מ-2 סיבות עיקריות :

         *זכות הציבור לדעת .

         *עקרון שלטון החוק והצורך לתת פומביות לחוק החדש .

לתהליך החקיקה יש שלבים רבים מהסיבות הבאות :

1-ההנחה היא שחוק שעבר שלבים רבים יהיה חוק טוב יותר וראוי יותר.

2-שלבים רבים מאפשרים מעורבות ציבורית והשפעה על תוכן החוק באמצעות: תקשורת, אסיפות, הפגנות וכו’.

בתהליך החקיקה באים לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים רבים :

1.הכרעת הרוב = בכל אחד מהשלבים (במליאה,בוועדות). ההחלטות מתקבלות ע”י הצבעה ורוב.

2.פלורליזם = כל חבר כנסת יכול לעלות הצעת חוק. (כל חבר כנסת מייצג מפלגה שונה) .

3.עקרון שלטון העם = הכנסת נבחרת ע”י העם ולכן היא מייצגת אותו ובשמו היא מחוקקת למענו חוקים.

4.זכות הציבור לדעת = הצעות החוק מתפרסמות, הדיונים פתוחים, התקשורת מעורבת ויש שקיפות של התהליך .

 A - זכויות יוצרים

בדקו גם

משמעויות שונות של מדינת לאום

משמעויות שונות של מדינת לאום – סיכום קריטריון מדינת לאום אתנית- תרבותית מדינה דו לאומית …

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת – הממשלה

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי, הכנסת היא הריבון מאחר ויושבים בה נבחרי העם. הכנסת היא …

הרשות השופטת

הרשות השופטת

סוגי משפט : את מערכת המשפט ניתן לחלק ל3 סוגים : 1-משפט חוקתי = המשפט …