עמוד ראשי > אזרחות > הרשות השופטת

הרשות השופטת


סוגי משפט :

את מערכת המשפט ניתן לחלק ל3 סוגים :

1-משפט חוקתי = המשפט החוקתי מבטא את מערכת העקרונות והערכים של המדינה הבאים לידי ביטוי בחוקי יסוד ובחוקים חשובים כמו חוק השבות, חוק האזרחות, חוק בתי דין רבניים וכו’. זוהי מערכת הכללים והנורמות הקובעת מהם היחסים בין רשויות השלטון, מה הסמכויות של כל רשות, ומפרטת את זכויות האדם והאזרח המדינה .

2-משפט פלילי = זוהי מערכת של דינים הקובעים מהן העבירות שמסכנות את השלום והביטחון של המדינה והחברה, ומהם העונשים של כל אחת מהעבירות. במשפט פלילי, המדינה תובעת לדין אזרח על עבירה שביצע, והחוק מעניש אותם. עבירות אלה מתחלקות ל-3 סוגים:

א)חטא – עבירה שהעונש עליה הוא מאסר עד חודש + קנס, או קנס ללא מאסר.

ב) עוון – עבירה שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר + קנס, או קנס כפי שנקבע בחוק.

ג)פשע – עבירה שהעונש עליה הוא מאסר מ-3 שנים ועד מאסר עולם.

3-משפט אזרחי = עוסק ביחסים בין אדם לחברו, בכל הקשור לחובות ולזכויות המעוגנות בחוזים, בהסכמים. במשפט אזרחי אין עונש והמפסיד מחזיר חוב כספי, משלם פיצויים, מחויב לקיים את ההסכם וכו’.  

 

מבנה מערכת המשפט

מערכת בתי המשפט עוסקת בכל סוגי המשפטים היא מחולקת ל-3 ערכות :

א.בית משפט השלום – נמצא כמעט בכל עיר, יושב במשפט שופט אחד והוא מוסמך לדון בעבירה שהעונש עליה עד 7 שנות מאסר או קנס כספי כפי שנקבע בחוק (מתעדכן מידי פעם) .

ב.בית משפט מחוזי – ישנם 5 בתי דין כאלה, הוא דן בכל עניין אזרחי או פלילי שלא בסמכותו של בית המשפט השלום, וגם בערעורים על פסקי דין שניתנו בבתי משפט השלום. יושבים בדין שופט עד 3.

ג.בית המשפט העליון – פסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט שמתחתיו ואת כל רשויות השלטון והרשויות האחרות במדינה. בית המשפט העליון יושב בירושלים והרכבו מ-3 ועד 9 שופטים, ובמקרים חריגים גם 11 שופטים.

בית המשפט העליון פועל ב-2 מישורים : 

א)בית המשפט עליון לערעורים – על החלטות בית המשפט השלום כערכה שלישית ושל המחוזי כשנייה. החלטתי היא סופית ובמקרים נדירים אפשר להגיש ערעור. הוא מתכנס בהרכב של 9 עד 11 שופטים.

ב)בית משפט גבוה לצדק (בג”ץ) – בג”ץ דן בעניינים שבין האזרח והשלטון. הוא פועל במקרה שפונים אליו בכתב. העותר פונה אל שופט בית המשפט העליון שבודק את העתירה. אם היא מוצדקת, הוא מפנה אותה ל-3 שופטים לדיון. רק 3 שופטים יכולים לדחות עתירה ופסיקתם היא סופית.

במקרה והעתירה מתקבלת, בג”ץ מתערב נגד רשויות המדינה ויש בסמכותו לפרסם חוקים וצווים המורים על רשויות המדינה לנהוג בצורה כזו או אחרת.

חשיבות הבג”ץ= בגלל שבמדינת ישראל אין חוקה שתגן על זכויות האדם, האזרח והמיעוטים, לבג”ץ יש תפקיד חשוב בהגנת הדמוקרטיה, בהגבלת השלטון ובדאגה לזכויות.

בג”ץ נותן עזרה לקבוצות מיעוט, לאנשים שחושבים שלא פעלו נגדם עפ”י הצדק, הפלו אותם, פעלו בחוסר תום לב.

בג”ץ משמש כגוף המגן על זכויות האדם והקבוצה ופסיקותיו יצרו מעין מגילה לזכויות האדם והאזרח. בג”ץ רואה את עצמו כממונה עליון לשמירה על עקרונות כמו שלטון החוק, זכויות, מדינה יהודית ודמוקרטית. פסיקה זו נעשית בעיקר ע”י שופטים בעלי גישה אקטיביסטית.

 

*פרט למערכת של בתי משפט, קיימים בתי משפט מיוחדים העוסקים בעניינים ספציפיים: בתי משפט רבניים, בתי משפט לעבודה, בתי דין לתעבורה וכו’.

 

גישות שונות בשפיטה

במדינת ישראל אין חוקה ובהרבה מאוד מקרים החוק לא אומר כיצד צריך לשפוט במקרים מאוד עקרוניים. על רקע זה התפתחו 2 גישות ביחד לשאלה איך השופטים צריכים לנהוג במקרים כאלה:

א-הגישה הפורמליסטית (“לא הכל שפיט”) = במקרה של לקונה משפטית (חסר משפטי), השופט לא צריך לפרש את החוק. השופט צריך לשפוט רק בהתאם לחוק הכתוב ואם אין חוק מפורש, הוא צריך להחזיר את ההחלטה לכנסת או לממשלה מפני שהסמכות לחוקק חוקים היא בידיים של הכנסת.

הנימוקים בעד:

1)בית המשפט העליון חייב להיות מחוץ למחלוקות הפוליטיות, זה מסוכן וצריך להשאיר את המחלוקות לציבור ולא להכניסן לתוך בית המשפט. אסור לו לקחת צד במערכת הפוליטית.

2)החברה שלנו היא מאוד מפולגת ופרשנות של החוקים ע”י השופטים יכולה רק להעמיק את הפילוג בעם.

3)בית המשפט מעמיד את עצמו מעל לכנסת ולממשלה ואסור לו לעשות את זה כי הם הגופים שצריכים להחליט בעניינים העקרוניים במדינה.

ב-הגישה האקטיביסטית (“הכול שפיט”) = במקרה של לקונה משפטית, זוהי חובתו של השופט לפרש את החוק ולפסוק לפי העקרונות של מדינת ישראל ועפ”י הבנתו.

נימוקים בעד :

1)אקטיביזם שיפוטי מבטא ומגשים את הערכים של החוקה ושל החברה בה הוא חי. השופט הוא לא דמות פוליטית, הוא לא תלוי בבוחר והוא זה שיכול לתת פרשנות לחוק שהוא עקרוני כי הוא חופשי, עצמאי ובלתי תלוי.

2)בית המשפט לא יכול להתחמק מאחריות. אם מביאים לו בעיה, הוא חייב להתמודד איתה ולתת פרשנות לחוק, לא לעשות לעצמו חיים קלים ולהגיד : “לא הכול שפיט”.

A - זכויות יוצרים

 

בדקו גם

משמעויות שונות של מדינת לאום

משמעויות שונות של מדינת לאום – סיכום קריטריון מדינת לאום אתנית- תרבותית מדינה דו לאומית …

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת – הממשלה

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי, הכנסת היא הריבון מאחר ויושבים בה נבחרי העם. הכנסת היא …

הרשות המחוקקת – הכנסת

    הכנסת במדינת ישראל היא הרשות המחוקקת ובפעולתה באים לידי ביטוי העקרונות הבאים : …