עמוד ראשי > היסטוריה ב' > יחס האוכלוסיה בארצות הכיבוש כלפי היהודים בזמן הפתרון הסופי+חסיד אומות עולם

יחס האוכלוסיה בארצות הכיבוש כלפי היהודים בזמן הפתרון הסופי+חסיד אומות עולם

יחס האוכלוסיה בארצות הכיבוש באירופה , כלפיי היהודים בזמן הפתרון הסופי:

1) דפוסי תגובה של האוכלוסיה כלפיי היהודים:

א. “הרוב הדומם”- רוב אוכלוסיית המדינות הכבושות נקטה עמדה פסיבית,כלומר, לא נקטו עמדה למראה רדיפת היהודים. אנשים ראו את היהודים נלקחים מבתיהם, ומובלים להשמדה ושתקו. הסיבות לשתיקתם היו:

פחד משתק – אנשים אלו , היו עדים לרצח, ולחיסול היהודים וגם לא יהודים. בין הנרצחים הלא יהודים היו מנהיגים, שכבת משכילה, ואפילו כמרים. זוועות אלה גרמו ל”רוב הדומם” להימנע מנקיטת עמדה בגלל פחד לחייהם.

אנטישמיות – בעיקר במרכז ובמזרח אירופה הייתה אנטישמיות מושרשת כלפיי היהודים. לכן אנשים בחרו שלא להגיב ולהתייחס למצב היהודי, מכיוון שהאנטישמיות ומצב היהודים מוצדקים לדעתם.

  • ·        יש לזכור ששני אלה באו אצל “הרוב הדומם” במקביל, אך הפחד היה יותר רלוונטי.

 

ב)משתפי פעולה – במדינות הכבושות הייתה תופעה של שיתוף פעולה עם השלטון הנאצי. הסיבות שלהם היו:

אנטישמיות מושרשת –  בעיקר במרכז ובמזרח אירופה הייתה אנטישמיות מושרשת כלפיי היהודים וזו הסיבה שהם הגיבו נגדיהם.

טובות הנאה – אותם משתפי פעולה קיבלו מהנאצים כסף או\ו מזון תמורת הסגרת יהודים.

גזל רכוש יהודי – היו אנשים שהסגירו יהודים בכדי להשתלט על רכושם.

ג)מעטים שניסו להציל יהודים – היו אנשים שהרגישו שרדיפת היהודים הייתה לא מוסרית כיוון שיהודים חפים מפשע נשלחו להשמדה. אנשים אלו הכירו יהודים והחליטו לנסות לעזור להם למרות הסכנה הנשקפת לחייהם. בדר”כ אופן ההצלה היה הסתרת יהודים או בביתם הפרטי או בכנסיות ומנזרים. הסיבות להצלת היהודים:

מניעים אנושיים – המצילים האמינו שאי אפשר להשמיד עם שלם שחף מפשע.

יחסי שכנות\חברות טובים עם יהודים שהכירו.

מניעים דתיים – הרבה מהמצילים היו אנשים דתיים\כמרים שראו חשיבות עליונה בהצלת היהודים בגלל הקשר של היהדות עם הנצרות.

אנטי נאצים – חלקם היו מתנגדים למשטר הנאצי.

חסידי אומות עולם:

זהו תואר שניתן ע”י הכנסת בשנות ה50 לאנשים שפעלו להצלת יהודים בתקופת השואה , לא משנה מספר היהודים שהצילו. מי שזכאי לתואר או אך ורק לא יהודי.

מניעים להצלת יהודים:

מניעים אנושיים – המצילים האמינו שאי אפשר להשמיד עם שלם שחף מפשע.

יחסי שכנות\חברות טובים עם יהודים שהכירו.

מניעים דתיים – הרבה מהמצילים היו אנשים דתיים\כמרים שראו חשיבות עליונה בהצלת היהודים בגלל הקשר של היהדות עם הנצרות.

אנטי נאצים – חלקם היו מתנגדים למשטר הנאצי.

 

הקריטריונים לקבלת התואר:

נקבעו ע”י מוזיאון יד ושם.

1)     אדם לא יהודי שסיכן את נפשו למען הצלת יהודים

2)     הצלת יהודים ללא תמורה או גמול אחר

3)     הניצולים נשארו בחיים לאחר השואה ומעידים על אותו אדם שהציל אותם ושיש מסמכים מתועדים.

  • ·        יש לזכור ששלושתם חייבים כולם להיות ביחד אצל כול אדם שקיבל את התואר

 

לדוגמה:

ראול ולנברג – דיפלומט שוודי שפעל בהונגריה ופעל להצלת יהודים.

להלן דרכי פעולתו להצלת יהודים:

1)     הוא הנפיק ליהודים דרכוני חסות של ממשלת שוודיה

2)     הוא רכש בבודפשט 31 בניינים שהפכו לטריטוריה שוודית וכך 15 אלף יהודים מצאו מקלט בבתים אלה וניצלו מגירוש.

3)     ולנברג גם נאבק בנאצים שהחלו להוביל את יהודי הונגריה לאושוויץ בצעדות המוות וחילץ רבים מהם תוך סיכון רב.

4)     ולנברג לחץ על ממשלת הונגריה לאפשר לו להעסיק 300 יהודים במחלקתו בהונגריה.

בסוף מלחמת העולם השנייה, ולנברג נעלם ובעקבות הלחץ שהופעל על ברית המועצות , היא הודתה שהיא אסרה אותו. הוא לקה בהתקף לב ונפטר.

קטגוריה C

בדקו גם

העברת שאלת א”י לאום+עמדת המעצמות+החלטת האו”ם

העברת שאלת א”י לאום השאלה היא מה לעשות עם היהודים שרוצים לעלות לא”י בניגוד לחוקים, …

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי: 1) העפלה- מאבק בתחום העפלה בניגוד לאיסור הבריטים, על …

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים בארץ ישראל: בסיום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל 4 …