עמוד ראשי > ספרות > לבי במזרח/ריה”ל

לבי במזרח/ריה”ל

לבי  במזרח/ יהודה הלוי(ריה”ל)

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב
צימודים: חבל-כבל, יקל-יקר, מערב-יערב-ערב
אזכורים מקראיים: לבי במזרח – ספר תהילים, יקל – בראשית, יקר – תהילים.

ניגודים: מזרח – מערב, חבל אדום – כבל ערב, כל טוב ספרד – עפרות דביר נחרב.

הגזמה: המשורר טוען שאם איננו בציון – לא יוכל להינות משום דבר בחייו, לא מהאוכל ולא מהעושר. כמובן

שטעם האוכל יערב לו בכל מקרה, אך המשורר בוחר בהגזמה זו כדי להדגים ולהדגיש את קיצוניות קנאתו לציון.

לבי במזרח, שיר קודש (או שיר ציון) נכתב על ידי יהודה הלוי שחי בספרד, ובו מביע המשורר את געגועיו וכמיהתו לארץ ישראל.
בתקופה בה נכתב השיר, ספרד הייתה ב”תור הזהב” שלה ונהנת מצמיחה כלכלית (“כל טוב ספרד”), אך אין לסופר כל עניין בעושר ספרד אלא באושר ציון.

בשיר מובאות שתי שאלות רטוריות שמטרתן הבעת הכמיהה והתסכול שחש המשורר:
“איך אטעמה את אשר אכול ואיך יערב?” – איך אוכל לטעום את האוכל ושהוא יערב (יהיה טעים) לי?
“איכה אשלם נדריי ואסרי, בעוד/ ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?” – איך אעמוד בהבטחתי לעלות לציון?
בשאלה הרטורית השנייה ניתן לזהות גלישה של המילים במשפט.

ניתן לפרש זאת כהבעת סערת הרגשות שבה נכתב השיר, ואין המשורר מקפיד על כך משום שהוא כותב מהרגש שלו.

המשורר מרבה להשתמש בניגודים שנועדו להציג את הקושי שלו בספרד הרחוקה, ומציג את הקושי הגיאוגרפי שבמעבר מספרד לציון (“כבל ערב… חבל אדום”).
בצימוד “חבל-כבל” יש משמעות נסתרת כפולה – מצד אחד, ישראל כבולה תחת שלטון זר, ומהצד השני ספרד בה חי המשורר נתונה לשעבוד מוסלמי.
“ראות עפרות דביר נחרב” – המשורר מעדיף לנטוש את כל עושרה של ספרד ולעבור לחיים “מסכנים” בירושלים בבית המקדש הנחרב.

קטגוריה C

בדקו גם

האדונית והרוכל/ ש”י עגנון

האדונית והרוכל- מוטיבים ורמזים מטרימים תקציר הסיפור: בסיפור האדונית והרוכל מאת ש”י עגנון, מסופר על …

אדם מישראל /חיים הזז

אדם מישראל / חיים הזז   תקציר: בסיפור מתוארת מערכת יחסים מורכבת בין היליה לאביו. …

ראה שמש/אבן גבירול

ראה שמש\ אבן גבירול רְאֵה שֶׁמֶשׁ לְעֵת עֶרֶב אֲדֻמָּה כִּאִלּוּ לָבְשָׁה תוֹלָע לְמִכְסֶה, תְּפַשֵּׁט פַּאֲתֵי …