עמוד ראשי > אזרחות > מאפייני המיעוטים הערבים

מאפייני המיעוטים הערבים

מעמדם על-פי מגילת העצמאות:

על-פי מגילת העצמאות, המיעוטים בא”י הם אזרחים שווי זכויות ומובטח להם ייצוג במוסדות המדינה:

מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות” .

 

מאפייניהם הדמוגרפיים של המיעוטים:

כ-20% מכלל אזרחי המדינה הם מיעוטים. המיעוט הערבי הוא הגדול ביותר בישראל. הוא מורכב מרוב של מוסלמים. הדרוזים מהווים כ-10% מכלל אוכלוסיית המיעוטים בישראל . 

 

תחום דתי:

במדינת ישראל יש הכרה בחופש הפולחן של אזרחיה היהודיים והלא יהודיים: המוסלמים, הנוצרים והדרוזים, ובזכותם לקיים את מצוות דתם ומנהגיהם.

הכרה זו באה לידי ביטוי גם ב-“חוק שעות עבודה ומנוחה” (1951). חוק זה מכיר בימי החג של כל הדתות המוכרות ע”י המדינה כימי מנוחה.

חוק נוסף שתפקידו לשמור על שוויון הזכויות של המיעוטים בארץ הוא “חוק שירות התעסוקה”. חוק זה אוסר אפליה על רקע שוני דתי או לאומי. על מנת לקדם את השוויון של המיעוטים, המדינה מקצה תקציבים לבניית מוסדות דת ובתי תפילה לא  יהודיים.

למרות חוקים אלה, השילוב של אזרחים ערביים ישראלי במוסדות כמו הכנסת, בתי משפט, בשירות הציבורי הוא בעייתי . במשך כל שנות המדינה מילאו ערבים בודדים תפקידים של שרים. בשירות המדינה רק 5% הם ערבים. גם במגזר הפרטי קשה לערבים שרכשו השכלה ומקצוע להשתלב .

 

המעמד האישי של המיעוטים:

מנוהל עפ”י המוסדות הדתיים של כל אחד מהמיעוטים. למשל: המוסלמים מקבלים עליהם את “חוק בתי הדין השרעיים” , והדרוזים שייכים לבתי דין דרוזים שמתנהלים עפ”י ההלכה והמסורת הדרוזית.

 

החינוך והתרבות של המיעוטים:

המדינה פועלת לשמר ולקדם את התרבות הערבית. לכלל המיעוטים יש בתי ספר יסודיים , על יסודיים , שדואגים לשמר את המסורת .גם לשפה הערבית יש מעמד שווה לשפה העברית וחובה על רשויות השלטון לפרסם כל מודעה רשמית, כל שלט גם בעברית וגם בערבית. במציאות יש פעמים שהשפה הערבית לא זוכה למעמד שווה.

למרות השוויון החוקי של המיעוטים החיים בארץ, גם הערבים,וגם הדרוזים מרגישים מופלים לרעה בשל הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דוגמאות לתחושת האפליה :

1)חקיקההמיעוטים בארץ מרגישים אפליה גם על רקע החקיקה בארץ שלטענתם מעודדת רוב יהודי ומתבססת על הדת והמסורת היהודית. דוגמאות לחוקים מפלים:

*חוק השבות: “כל יהודי זכאי לעלות ארצה”. חוק השבות מדגיש את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודי ונחקק כשנתיים לאחר הכרזת העצמאות. בחוק יש העדפה ליהודים ורוב אזרחי המדינה רואים בו חוק מבחין. לעומת זאת, רוב הערבים סבורים שהחוק הוא מפלה, פוגע בעקרון השוויון מאחר והמדינה שייכת לכל האזרחים.

2)סמלים גם סמליה של המדינה (דגל, המנון, סמל) מייצגים את ההיסטוריה, הדת והמורשת של העם היהודי.

הדגל מסמל בצורתו ובצבעיו את הטלית ואת בגדיו של הכהן הגדול .

ההמנון, ה”התקווה”, מסמל את הגעגועים והכיסופים לא”י .

הסמל מציין את המנורה שהייתה אחד הכלים החשובים בעבודתו של הכוהן הגדול.

כל אלה מגבירים את תחושת אי השוויון ואת התחושה שמדינת ישראל היא לא גם המדינה שלהם .

3)מוסדותעל-פי המיעוטים בארץ, ישנם גם מוסדות המגבירים את תחושת הקיפוח :

*הסוכנות היהודית: גוף הפועל להידוק הקשר עם יהודי התפוצות ומקצה כספים לתמיכתם של העולים היהודיים. הגוף מעודד עליה ומיישם את “גישת העם היהודי”.

*משרד הקליטה: זהו משרד שאחראי על קליטת העולים בתחומי התעסוקה, מגורים, חברה, חינוך, ומתאם את קליטת העולים עם משרדי הממשלה השונים.

*קק”ל: ארגון שהוקם ב1901 במטרה לרכוש אדמות בא”י ולהכשיר אותם להתיישבות יהודית. במשך הזמן, הארגון עבר גם לפיתוח התיישבות יהודית. נקבע כי אדמות קק”ל מיועדות ליהודים בלבד, לכן גם פעילות זו מחזקת את האופי היהודי של המדינה, את הרוב היהודי, ומוסיפה לתחושה של האפליה והקיפוח .  

 

השתלבותם על הערבים בתעסוקה :

מרבית הערבים מועסקים כנותני שירותים, טכנאים, בבניין מסחר, חקלאות ותעשייה, ואילו הנשים בעיקר בחינוך, בריאות, ורווחה. אמנם ישנה עלייה מתמדת בהשתתפותם על הערבים בכוח העבודה, אבל למרות השינויים הללו, עדיין הפערים בין היהודים לערבים הם פערים גדולים שמתבטאים גם בפערי שכר והכנסה נמוכה. הסיבות לכך הן רבות : החברה הערבית מסורתית, המבנה של החמולה המשפחתית לא מעודד את הערבים לצאת ולהשתלב בתעסוקה, קיימת גם התנגדות מצידם של מעסיקים יהודיים שמפלים צעירים ערבים בכניסתם למשרות. קיים גם העדר רצון של חלק מהפוליטיקאים היהודיים להשקיע סכומים ולצמצם את הפערים .

חשוב שמדינת ישראל תשלב את בני המיעוטים במערכת הכלכלית והחברתית מאחר שאי שילובם יוצר רגשות של כעס, ניכור, תחושות שעלולות להוביל להתפרצויות אלימות. התסכול עלול גם להחריף את המתחים בחברה ואת היחסים בין הקבוצות השונות .

מה עושות הממשלות בישראל על מנת לצמצם פערים ולשלב את הערבים במשק הישראלי ?

בשנים 1999-2001 התקבלה תוכנית שהוקצה לה כ-4 מיליארד שקלים במטרה לקדם את החברה הערבית. כדי לקם מדיניות של העדפה מתקנת, הכנסת חוקקה 2 תיקונים שמחייבים ייצוג הולם של ערבים בשירות המדינה ובחרות ממשלתיות, אבל עדיין ב-2011, רק אחוזים בודדים בחברות הממשלתיות הם ערבים, וקיים קושי גם במישור הממשלתי, וגם במגזר הפרטי.

*יש הטוענים ששירות של ערבים בשירות אזרחי לאומי ישפר את מצבם בחברה הישראלית, ויש אחרים שמתנגדים לכך. על-פי חוק שירותי הביטחון, חובת שירות בצבא חלה על כל אזרח ללא הבדל דת, לאום וגזע. בפועל ישנם קבוצות שפטורות משירות צבאי כגון : דתיים, ערבים. בתוך הערבים, רק מעטים מהם מתגייסים, בעיקר בדואים שמשרתים כגששים בצבא. בקרב הדרוזים, אחוז המתגייסים הוא גבוה יותר.

הדילמה האם לגייס את המיעוטים היא קשה מאחר והצבא נלחם במדינות ערביות וקיים חשש שנאמנותם של הערבים למדינה אם יגויסו לצבא. בשנים האחרונות הציעו להם שירות אזרחי. רוב ההנהגה הערבית עדיין מתנגדת לחלופה זו והעמדות הן לא נחרצות.

A - זכויות יוצרים

בדקו גם

משמעויות שונות של מדינת לאום

משמעויות שונות של מדינת לאום – סיכום קריטריון מדינת לאום אתנית- תרבותית מדינה דו לאומית …

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת – הממשלה

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי, הכנסת היא הריבון מאחר ויושבים בה נבחרי העם. הכנסת היא …

הרשות השופטת

הרשות השופטת

סוגי משפט : את מערכת המשפט ניתן לחלק ל3 סוגים : 1-משפט חוקתי = המשפט …