עמוד ראשי > פסיכומטרי

פסיכומטרי

מידע על המבחן הפסיכומטרי :

המבחן הפסיכומטרי הוא כלי ההערכה היחיד שקיים המאפשר לדרג את המועמדים לאוניברסיטאות על גבי סולם הערכה אחיד. לפי המרכז הארצי, בהשוואה למדדים אחרים (כגון מבחני הבגרות), המבחן הפסיכומטרי מושפע פחות מהרקע השונה של המועמדים, או ממשתנים אחרים. בעמוד זה ניתן למצוא את כל המידע על הבחינה הפסיכומטרית.

מבנה הבחינה :

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. היא מורכבת משישה פרקים – שניים בכל נושא, שלכל אחד מהם מוקצבות 20 דקות – ומשני פרקים נוספים המכונים “פרקי פיילוט”, בדרך כלל בנושאים שונים, אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון המשוקלל ומשמשים לצורכי מחקר והשוואה סטטיסטית. לנבחן אין כל דרך לדעת מה הם “פרקי הפיילוט”, ולכן הוא חייב להתייחס לכל הפרקים כאל “פרקי אמת” שציונם ייחשב בציון המשוקלל. כל השאלות ניתנות בצורת מבחן רב ברירתי (“שאלות אמריקאיות”). בנוסף, ממועד אוקטובר 2012 נוסף לבחינה פרק החיבור, לו מוקצב זמן של חצי שעה, כאשר הציון עליו מהווה רבע מהציון בתחום המילולי.

חשיבה כמותית :

פרק החשיבה הכמותית מכיל 20 שאלות (על פי התוכנית החדשה) המכסות בעיות מתמטיות בתחומים שונים, כמו גאומטריה, אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הסקת מסקנות מתוך גרף וכדומה. על פי רוב, רמת השאלות בפרק עולה – בתחילתו מופיעות השאלות הקלות ובסופו השאלות הקשות.

חשיבה מילולית :

פרק החשיבה המילולית מכיל 23 שאלות (על פי התוכנית החדשה). סוגי השאלות השונים בפרק המילולי הם:

  • אנלוגיות – חלק זה בוחן את יכולת הנבחן להשוות בין יחסים שונים.
  • השלמת משפטים – חלק זה מכיל שאלות המציעות לנבחן מספר אפשרויות לקשרים הלוגיים המתאימים למשפט, ועליו לבחור את האפשרות המתאימה ביותר. שאלות אלה בוחנות כושר לוגי-שפתי.
  • שאלות היגיון – שאלות היגיון נוגעות בנושאים שונים, החל מלוגיקה, שאלות הסקת מסקנות, שאלות “אמת ושקר” וכן שאלות על ביטויים, שהנבחן אמור להבין מה משתמע מהם.
  • הבנת הנקרא – חלק זה מכיל קטע ברמה גבוהה, בדרך כלל מאמר מדעי, שאחריו ניתנות שאלות הבנה.

אנגלית :

פרק האנגלית מכיל 22 שאלות (על פי התוכנית החדשה) הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. סוגי השאלות השונים בפרק האנגלית:

  • השלמת משפטים – חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.
  • ניסוח מחדש – נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
  • הבנת הנקרא – בפרק האנגלית שני קטעי הבנת הנקרא ואחריהם מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.

הציון בבחינה :

הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.

החל ממועד אוקטובר 2011 מקבל כל נבחן שני ציונים נוספים, מלבד הציון שהיה נהוג עד כה. ציון בדגש כמותי- ציון זה מחושב בדרך הבאה : 60% לחלק הכמותי, ואילו החלק המילולי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד. ציון בדגש מילולי- ציון זה מחושב בדרך הבאה : 60% לחלק המילולי, ואילו החלק הכמותי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד. עד כה לא ידוע באיזה מן הציונים יתחשבו המוסדות האקדמאים בתהליך הקבלה לכל מקצוע.

 

מטרת הבחינה :

הבחינה הפסיכומטרית משמשת לסינון מועמדים ללימודים גבוהים. ברוב הפקולטות באוניברסיטאות בארץ ניתן לציון הפסיכומטרי משקל שווה, בקירוב, לזה של בחינת הבגרות, והציון המשוקלל משמש לשתי מטרות: במחלקות שבהן הביקוש ללימודים עולה על ההיצע, בחירת המועמדים בעלי הציון הגבוה יותר, מתוך הנחה שלהם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים; ובכל המחלקות, הצבת רף מינימלי מתוך הנחה שמי שאינו מגיע אליו יתקשה ממילא לסיים את הלימודים.

ההצדקה לשיטה זו נעוצה במתאם הגבוה, יחסית, שיש בין הציון הפסיכומטרי להישגי התלמידים במקצועות הלימוד האקדמיים. אף על פי כן, היא שנויה במחלוקת מסוימת, והוצעו לה כמה תחליפים.

יש מוסדות להשכלה גבוהה, וביניהם האוניברסיטה הפתוחה ומכללות רבות, שאינם דורשים מן המועמדים בחינה פסיכומטרית. אחרים אינם דורשים בחינה זו אם למועמד הישגים גבוהים בבחינות הבגרות.

הכנה לפסיכומטרי  :

ידוע שחוסר היכרות עם מבנה הבחינה ואופי השאלות עשוי להיות בעוכריו של הנבחן. לכן ממליץ המרכז הארצי לבחינות, לכל הנבחנים, לתרגל בעצמם בחינה לדוגמה מבעוד מועד, ובארץ פועלים מכונים רבים המספקים קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה. על-פי מחקר שערך המרכז הארצי לבחינות, נבחנים שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד מעבר לשיפור ששיפרו נבחנים שלמדו ללא קורס.

 

*קרדיט לאתר wikipedia