עמוד ראשי > פתרון בגרויות 2013 > פתרון בגרות בהסטוריה ב’-חלק שני (בונים את ארץ ישראל)
iBuyer.co.il קניות באינטרנט

פתרון בגרות בהסטוריה ב’-חלק שני (בונים את ארץ ישראל)

7)

א. נימוקי בגין:
יש לשבור את הבריטים ע”י ניפוץ התדמית שלהם.
הבריטים נוהגים לסגת כאשר הם נתקלים בהתנגדות חזקה.
המאבק הרצוף מעורר סקרנות והתעניינות בנעשה בארץ-ישראל
הבריטים צריכים את התמיכה והסיוע האמריקאי ולכן הם מוגבלים יותר.

ב.נימוקי בן גוריון:
הטרור והמאבק לא מזיקים באופן משמעותי לבריטים
. הטרור מסית כוחות שעשויים להיות שימושיים לבניית הארץ

שניהם הסכימו על כך שיש להמשיך עם העלייה הבלתי חוקית לארץ-ישראל ושיש להמשיך להתנגדות ל”ספר הלבן השלישי”

8)
א. שני יתרונות:
המנדט הבריטי בא”י יפסק
תהיה הכרה בין לאומית במטרות התנועה היהודית לאומית
שני חסרונות:
לא יתקיים רצף טריטוריאלי(שטחי) בין השטחים ע”פ גבולות החלוקה
ירושלים תהיה עיר נייטרלית בחסות האו”ם

ב)
שיקולים בעד:
*ניצול הזדמנות היסטורית והקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אחרי מאות שנות גלות של העם היהודי, אחרי עשרות שנים של פיתוח ציוני של הארץ.
*מטרה ליצור הפרדה בין היהודים לערבים, בשביל לשמור על השלום.

שיקולים נגד:
*היה חשש שהמדינה היהודית החדשה לא תוכל לשרוד זמן רב.
*היה חשש לעורר את זעם העולם הערבי בעקבות ההחלטה.

9)א)
א. הקשיים של הקמת המדינה תוך כדי הלחימה:
הקמת מוסדות חדשים *
*קליטת עלייה יהודית
*בעיות של מדינה חדשה בנושא הכלכלה והבטחון

ב)
יעדי מדינות ערב:
להרוס את תכנית החלוקה של האו”ם
לתקוף יהודים וישובים יהודים

יעדי מדינת ישראל:
תחילה הגנה על המדינה, תוך כדי התקדמות לתקיפה בהמשך
הקמת מדינה עצמאית שתוכל להגן על עצמה
10) א)גורמים לתהליך הדה-קולוניזציה :

1)התפתחות רעיון הלאומיות – העמים הכבושים נחשפו לרעיונות אירופיים ובכך התחילו לפתח תודעה לאומית עצמית. בזמן מלחמת העולם השנייה גייסו הרבה תושבים מהקולוניות(שטחים כבושים) לצבאות בריטניה וצרפת. חיילים אלו כבר לא נחשבו לנחותים מהחיילים הבריטים , הצרפתים והם למדו מהחיילים האירופים מהי לאומיות. עם לאומיות זו מאוחר יותר הם נלחמו בשלטון הזר.

2)ירידה ברווחיות הקולוניות – בזמן שהמעצמות שלטו בקולוניות הם הרוויחו כסף מתוצרת מקומית וגם הרוויחו בעלות על התוצרת המקומית. לאחר המלחמה השוק הבינלאומי נפתח וכבר לא הייתה להם בלעדיות. ברגע שהבלעדיות על מוצר נפרצת , הרווח הכלכלי יורד.

3)מאבק של התנועות הלאומיות המקומיות בתוך הקולוניה – בתוך הקולוניות קמו תנועות לאומיות ששאפו להלחם בשלטון הזר וניהלו מאבק עיקש ואלים נגד השלטון הזר. מאבקים אלו גרמו לנזקים בקרב השלטון וגם ליצירת דעת קהל שלילית על המדינות הכבושות.

לגורמים נוספים :
http://www.quicklearn.co.il/%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%93%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94/

ב)
שני גורמים לשינוי לרעה ביחס אל היהודים:

השלטון החדש העדיף את העם הערבי על פני היהודים.
הקמת המדינה היהודית גרמה לקרע גדול בין הערבים ליהודים.

השפעת תהליך הדה־קולוניזציה של מדינות צפון ־אפריקה ואסיה על גורל היהודים בארצות אלה:

פרעות של תושבי המקום ביהודים מפני שתנועות השחרור הלאומי במדינות אלה ראו ביהודים שלוחה של השלטון הקולוניאלי השנוא.

התחזקות הזהות הלאומית במדינות אלה לוותה בשנאת זרים והכבידה על השתלבות היהודים בתהליך הדה־קולוניזציה.

הסכסוך הערבי־יהודי בארץ־ישראל החריף את העוינות של התנועות הלאומיות כלפי היהודים בארצות האסלאם. נאמנותם הועמדה בספק בגלל שרבים מהם תמכו בציונות ובמדינת ישראל.

עם קבלת העצמאות יהודים רבים חששו לגורלם ועזבו.

היהודים במדינות שהשתחררו מהשלטון הקולוניאלי איבדו בן ברית שאיתו היו מזוהים ושהגן עליהם מפני האוכלוסייה המקומית.

קטגוריה C

11)א)
תפיסת כור היתוך זוהי תפיסה לפיה ממזגים יחד את כל העולים מהתפוצות השונות וכולם חייבים להתאים את עצמם לאומה החדשה שהסמל שלה הוא הצבר הישראלי. זוהי שאיפה לאחידות תרבותית שתיצור את היהודי-העברי החדש. מדובר ברצון ליצור מהפכה ציונית על ידי שלילת הגלות כתופעה תרבותית.

גורמים לתפיסה זו:
רצון ליצור דמות של יהודי “חדש” – ולא יהודי מהגולה
רצון לאחד את העם היהודי בתחילת דרכה של המדינה

ב)שני גורמים למעבר “כור היתוך ” ל”רב תרבותיות”:
1)שינוי בתפיסה הכלכלית- הלהט האידיאולוגי לשמור על חברה בעלת ערכים שיתופיים וקולקטיב חזק הוחלף בשאיפה לחיים טובים יותר תוך כדי העמדת היחיד במרכז.
ב-1977 עלתה לשלטון מפלגת “הליכוד” שפעלה על בסיס קפיטליסטי וביקשה לצמצם את מעורבות הממשלה בכלכלה וכך יצרה שוק עבודה חופשי ופרטי. היוזמה וההשקעה התגברו על מנת להתפתח כאדם יחיד ולהרוויח יותר. הצמיחה הכלכלית אפשרה להגירה הרוסית להשתלב בשוק העבודה ללא עזרת הותיק שפעם היה מגויס למען העולה החדש. החלה הפרטה בתחומים רבים: תקשורת, בנקים, מוסדות תרבות ומפעלים.
2)התרחבות הפערים הכלכליים עוררה ניכור ופגיעה בתחושת הסולידריות החברתית. המדינה קמה על בסיס של מדיניות רווחה. ההפרטה הצמיחה שכבה של משכילים בני המעמד הגבוה והשכיחה את החובה לגלות אחריות כלפי החלש. החל משנות ה-90 התחוללה מהפכת ההייטק. כל זה לא עזר לשכבות החלשות שחסרו להם מיומנות וידע. המהפכה הכלכלית הגבירה את אי השיוויון ופגעה בלכידות החברתית. הפער בין העני לעשיר, בין הותיק לעולה, בין המשכיל ללא משכיל גדל. אין מחוייבות למען הכלל אלא הפרט דואג להתקדמותו האישית. כור ההיתוך ניסה ליצור אדם חדש ואחיד, אך כעת הופיעו אקדמאים ובעלי מקצוע. רבים מן העולים מבריה”מ לשעבר השתלבו בקלות בגלל היותם אקדמאים. השכבות החלשות נותרו מאחור והרגישו פגיעה מצד הממסד שלא דאג להשתלבותם ויצר אי שיוויון בין המזרחיים לבין העלייה הרוסית.

3)השפעת המשבר של מלחמת יום הכיפורים- האמון בכל מה שקשור לממסד נסדק לאחר המלחמה. תפיסת כור ההיתוך זוהתה עם הממשל הקודם, ומאחר שזה כשל, השפעות המלחמה העצימו את התהליכים החברתיים. רבים מהעלייה הרוסית, שהגיעה לאחר מכן, הזדהו עם הליכוד ולא עם המפלגות הפועליות.

שני ביטויים לרב תרבותיות:

מוזיקה:
בעבר השירה הייתה מגוייסת ושמעו רק את הלהקות הצבאיות ושירה ישראלית. השירים ביטאו את הנצחונות של ההתיישבות ולא היה מקום בכלל למוזיקה מזרחית. זו הושמעה רק באירועים מיוחדים, מעט מאוד ברדיו, רק בפסטיבל הזמר המזרחי. כיום נפרצו גבולות שידורי המוזיקה ואנו נחשפים לאינספור סוגים מוזיקליים שונים דרך אמצעים כמו רדיו, פסטיבלים, להקות, שירי מחאה, שירי געגועים למולדת. אנו יכולים לראות זמר ממוצא מסויים מבצע שיר שנכתב ע”י אדם שמוצאו הוא ההפך ממוצאו של המבצע (לדוגמה: יזהר אשדות מבצע את “מטע דובדבנים של אוקראינה”, שיר שנכתב ע”י עולה מאוקראינה). כל כתיבה ויצירה כיום היא לגיטימית. כל אלה מסמלים רב תרבותיות ולא רק את הצבר הקיבוצניק.
קולנוע:
בשנות ה-50 הוצגו סרטים שהעצימו את דמות היהודי החדש, המפגש בין הותיקים לחדשים (קיבוצניק וניצולת שואה), סיפורי גבורה התיישבותיים (העפלה). בהמשך הוצגו סרטי בורקס שהם ביטויים לבעיות עדתיות. כיום הסרטים מבטאים תרבויות ומגזרים שונים בחברה.
תקשורת:
התקשורת הישראלית עברה מהפכה בשנות ה-90. עד אז התקשורת הייתה מגוייסת ואחידה ע”י השלטון. בעקבות ההפרטה צמחה תקשורת פרטית בעלת זהויות רבות. הגלובליזציה יצרה רב תרבותיות עולמית בעזרת האלקטרוניקה.

12)
א)
א. מניעים של סוריה ומצרים:
השבת השטחים האבודים ממלחמת ששת הימים ונסיון להשבת הכבוד.
שיתוק מדיני בין מדינות ערב לישראל, למרות נסיונות למו”מ בעבר.

תוצאות באחת החזיתות: בחזית הדרום – הכוחות הישראלים כיתרו את הארמיה
המצרית בצד המערבי של התעלה. הניסיון לכבוש את העיר סואץ לא צלח, וצה”ל כיתר את העיר.

ב)
השפעה בתחום היחסים הבינלאומיים: בעקבות המלחמה ישראל הזדקקה יותר ויותר לתמיכת ארה”ב (נשק, כלכלה וכו’..)

השפעות בתחום הפוליטי חברתי:

מלחמת יום הכיפורים גרמה להלם בחברה הישראלית. דור שלם של לוחמים סבל מאבידות כבדות. הציבור שקע באבל עמוק, התערער האמון במנהיגות הפוליטית והצבאית. ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה כדי לבדוק את לקחי המלחמה, ועדת אגרנט, תבעה את התפטרותם של ראש אמ”ן ושל הרמטכ”ל. המלחמה הניעה תהליכים חברתיים שהשפיעו גם על הפוליטיקה הישראלית. קמה תנועת ההתיישבות “גוש אמונים” אשר יצאה נגד הדכדוך שפשט בעם לאחר המלחמה, והצליחה להלהיב רבים סביב התנחלות בחבלי הארץ כגון: יהודה, שומרון, רמת הגולן ועזה. חברי “גוש אמונים” התקשו בהקמת התיישבויות אל מול התנגדותה של ממשלת “העבודה”. מפלגת “המערך” זכתה בבחירות בדצמבר 1973 מיד לאחר המלחמה, אך בבחירות במאי 1977, חל מהפך פוליטי. מפלגת “הליכוד” בראשות מנחם בגין ניצחה והוא הקים את ממשלת הימין הראשונה, שעודדה את ההתיישבות מהס

A - זכויות יוצרים