עמוד ראשי > היסטוריה ב' > תהליך הדה-קולוניזציה

תהליך הדה-קולוניזציה

תהליך הדה קולוניזציה:

קולוניזציה פירושה השתלטות של מעצמות בריטניה וצרפת על שטחים שמעבר לים מבחינה גיאוגרפית בצורה של הקמת התיישבות והושבת אוכלוסיה והקמה של מערכות שלטון. בקולוניזציה ישנם שתי צורות שלטון ישיר ועקיף.

מטרת הכיבוש הקולוניאלי – *משאבים – ניצול שטח , חומרי גלם, אוצרות טבע.    *אסטרטגי – מקום מעבר בין אפריקה לאירופה.

תהליך הדה קולוניזציה = שלילת הכיבוש: תהליך שהביא לסיום הכיבוש של האדם הלבן על שטחים של “ילידים” , שחרור העמים מעול שלטון הזר והקמת מדינות עצמאיות. כול אלה קוראים עקב התעוררות לאומית בקרב העמים הכבושים אשר מנהלים מאבקים נגד השלטון הזר.

גורמים לתהליך הדה קולוניזציה:

1)     גורמים אידיאולוגיים:

א)    התפתחות רעיון הלאומיות – העמים הכבושים נחשפו לרעיונות אירופיים ובכך התחילו לפתח תודעה לאומית עצמית. בזמן מלחמת העולם השנייה גייסו הרבה תושבים מהקולוניות(שטחים כבושים) לצבאות בריטניה וצרפת. חיילים אלו כבר לא נחשבו לנחותים מהחיילים הבריטים , הצרפתים והם למדו מהחיילים האירופים מהי לאומיות. עם לאומיות זו מאוחר יותר הם נלחמו בשלטון הזר.

ב)     דעת הקהל העולמית – לאחר מלחמת העולם השנייה כול העולם דיבר על התנגדות לשלטון זר ולכיבושים. כך שכולם יתנגדו למדיניות הקולוניאליזם שמייצג בדיוק את השלטון הזר. האום שקם ב1945 התנגד לקולוניאליזם כיוון שהוא ניצל עמים ודיכא אותם ואילו האום דגל בשחרור עמים.

2)     גורמים כלכליים:

א)    תוצאות מלחמת העולם השנייה – הנזקים הכלכליים הגבוהים של המלחמה אילצו את מדינות אירופה להשקיע כספים רבים בשיקומם. השליטה על הקולוניות, העמיסו עליהם מבחינה כלכלית. היה להם קשה לכלכל גם את עצמם וגם את הקולוניות.

ב)     ירידה ברווחיות הקולוניות – בזמן שהמעצמות שלטו בקולוניות הם הרוויחו כסף מתוצרת מקומית וגם הרוויחו בעלות על התוצרת המקומית. לאחר המלחמה השוק הבינלאומי נפתח וכבר לא הייתה להם בלעדיות. ברגע שהבלעדיות על מוצר נפרצת , הרווח הכלכלי יורד.

3)     גורמים פוליטיים:

א)    השפעת המלחמה הקרה – שתי המעצמות, ארה”ב ובריה”מ נלחמו זו בזו על השלטת אידיאולוגיה, שתיהן התנגדו לקולוניאליזם ותמכו בתהליך הדה קולוניזציה. כול אחת מהמעצמות הללו שאפה שיקמו מדינות עצמאיות במזרח התיכון לצפון אפריקה.

ב)     מאבק של התנועות הלאומיות המקומיות בתוך הקולוניה – בתוך הקולוניות קמו תנועות לאומיות ששאפו להלחם בשלטון הזר וניהלו מאבק עיקש ואלים נגד השלטון הזר. מאבקים אלו גרמו לנזקים בקרב השלטון וגם ליצירת דעת קהל שלילית על המדינות הכבושות.

מאפיינים של תהליך הדה קולוניזציה:

1)     תהליך מורכב והדרגתי – ברוב המדינות הכבושות תהליך השחרור מהשלטון הזר היה תהליך ארוך ומתמשך ולא נגמר במלחמה אחת.

2)     ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהם – המעצמות ניסו לשמור על מעמדן וכוחם בקולניות ע”י חתימת חוזים עם התנועות הלאומיות המקומיות. החוזים דיברו על המשך שליטת המעצמה ומתן אוטונומי מסוימת למקומיים.

3)     שוני בין תהליך הדה קולוניזציה במזרח התיכון לעומת צפון אפריקה – תהליך הדה קולוניזציה התבצע קודם במזרח התיכון עוד לפני מלחמת עולם השנייה ובצפון אפריקה הוא התחיל אחרי המלחמה. השוני נבע מצורת השלטון,כלומר, במזרח התיכון היה שלטון של מנדט ובצפון אפריקה היה שלטון של כיבוש.

4)     שוני בין השלטון הבריטי לשלטון הצרפתי בקולוניות –  העמים שנשלטו ע”י בריטניה עברו תהליך דה קולוניזציה מהיר וקל יותר ביחסית לעמים שנשלטו ע”י צרפת. הדבר נבע משינוי שיטת השלטון בין שתי המעצמות. בריטניה לא ביססה את התרבות שלה בקולוניות, האינטרסים שלה היו שליטה אסטרטגית וכלכלית. צרפת כן ביססה את התרבות הצרפתית בקולוניות והשקיע משאבים רבים ולכן תהליך השחרור היה קשה יותר.

 

דוגמה למדינה שעברה תהליך דה קולוניזציה בצפון אפריקה – אלג’יריה:

הצרפתים פלשו לאלג’יריה ושם הם גירשו את שליט אלג’יריה וכבר אז החלו פעולות מרי של המקומיים נגד השלטון הצרפתי. ב1948 השתלטו הצרפתים על כול אלג’יריה והכריזו שאלג’יריה היא חלק בלתי נפרד מצרפת. כתוצאה מכך באלג’יריה היה שלטון ישיר צרפתי והיה תהליך הגירה של מתיישבי ם צרפתיים לאלג’יריה. הייתה הפרדה ברורה בין האוכלוסייה המוסלמית האלג’ירית שאותה דיכאו לבין הצרפתים שישבו בערים גדולות והיו בעלי זכויות.

תהליך הדה קולוניזציה באלג’יריה :

בין שתי מלחמות עולם החלו באלג’יריה משברים חברתיים פוליטיים וכלכליים בין המקומיים והצרפתים. קבוצת מורדים אלג’יריים החלו להשתתף במחאות פוליטיות נגד השלטון. התגובה הצרפתית הייתה חקיקת חוקים שמגבילים אותם. בזמן מלחמת העולם השנייה המאבקים גברו ביניהם, במיוחד שרוב הצרפתים באלג’יריה תמכו בשלטון וישי(צרפתי-נאצי) והיו אנטישמיים גם כלפיי יהודים וגם כלפיי מוסלמים. בסוף מלחמת העולם השנייה היו כששת אלפים אש הרוגים בגלל המהומות בין הצרפתיים לאלג’יריים באלג’יריה. ב1954 הוקם באלג’יריה CRUA , ארגון של אלג’יריים מקומיים של מתנגדים באופן מסודר לשלטון הצרפתי. הארגון הזה יצר מרידות מסוימות נגד השלטון הצרפתי באלג’יריה. הארגון הזה שינה שמו

FLN ואז התחיל מלחמת השחרור של אלג’יריה שהסתיימה ב1962.

השפעת תהליך הדה־קולוניזציה של מדינות צפון ־אפריקה ואסיה על גורל היהודים בארצות אלה:

—    פרעות של תושבי המקום ביהודים מפני שתנועות השחרור הלאומי במדינות אלה ראו ביהודים שלוחה של  השלטון הקולוניאלי השנוא.

—    התחזקות הזהות הלאומית במדינות אלה לוותה בשנאת זרים והכבידה על השתלבות היהודים בתהליך  הדה־קולוניזציה.

—     הסכסוך הערבי־יהודי בארץ־ישראל החריף את העוינות של התנועות הלאומיות כלפי היהודים בארצות  האסלאם. נאמנותם הועמדה בספק בגלל שרבים מהם תמכו בציונות ובמדינת ישראל.

—    עם קבלת העצמאות יהודים רבים חששו לגורלם ועזבו.

—    היהודים במדינות שהשתחררו מהשלטון הקולוניאלי איבדו בן  ברית שאיתו היו מזוהים ושהגן עליהם מפני האוכלוסייה המקומית.

C - זכויות יוצרים

כיצד באו הגורמים לידי ביטוי  באלג’יריה?!

•    השפעות תהליך הדה קולוניזציה. באלג’יריה היהודים ברובם הגדול ראו עצמם שייכים לתרבות הצרפתית. רוב יהודי אלג’יריה החזיקו באזרחות צרפתית, בזכות צו כרמיה .. מבחינה תרבותית, פעלה בקרב היהודים רשת אליאנס (כי”ח – כל ישראל חברים), שחינכה בנים ובנות בצרפתית, החל ממחצית המאה ה-19. רובם של היהודים היו קשורים למנהל הקולוניאלי ולפעילות החברתית, תרבותית או כלכלית שלו. כך ששונותם מהרוב המוסלמי בלטה לאורך רוב תהליך הדה קולוניזציה. במקרים רבים הם נתפסו כחלק מהמנהל הקולוניאלי, או מהאלגי’ראים הצרפתים והמרחק שלהם מהמאבק לעצמאות היה רב. השנאה ליהודים באה לידי ביטוי כבר בשנות השלושים, במקביל לתעמולה אנטישמית ארסית מאוד, פרצו מהומות בעיר קונסטנטין שבהם נרצחו עשרות יהודים. בזמן מלחמת העולם השניה נשללו זכויותיהם של היהודים על ידי השלטון של וישי, זכויות שהוחזרו להם אחרי המלחמה. במהלך המאבק לעצמאות נערכו פעולות מתוכננות וספונטניות כנגד היהודים, מה שעודד את היהודים לעזוב את אלג’יריה. עם עצמאות אלג’יריה יצאו ממנה רוב רובם של היהודים, חלקם הגדול לצרפת ומיעוטם לישראל. ההשפעת הקמת מדינת ישראל. באלג’יריה היתה השפעה פחותה יחסית של הקמת מדינת ישראל ומלחמתה נגד מדינות ערב הפולשות. אלג’יריה לא היתה מדינה עצמאית בשנת 1948, לא שלחה סיוע למאבק בא”י. אך פעילות הליגה הערבית, שאלג’יריה היתה חברה בה החל משנת העצמאות, בהחלט עודדה את האיבה ליהודים, שרובם עזבו אותה.

•    השפעת הפעילות הציונית. הפעילות הציונית באלג’יריה היתה מצומצמת יחסית, בעיקר משום שלא יכלה לעמוד בתחרות עם התרבות הצרפתית וחינוך צרפתי. התנועה הציונית הצליחה להביא חלק לא גדול מיהודי אלג’יריה לעלות לישראל, במיוחד אחרי הקמת המדינה. עולים מאלג’יריה, לדוגמא, הקימו את מושב עין הוד אחרי מלחמת העצמאות, וכן היו בין מייסדי מושבים אחרים. אך רוב רובה של יהדות אלג’יריה, יותר ממאה אלף נפש עזבו לצרפת.

 A - זכויות יוצרים

בדקו גם

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי: 1) העפלה- מאבק בתחום העפלה בניגוד לאיסור הבריטים, על …

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים בארץ ישראל: בסיום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל 4 …

החשת הפתרון הסופי,הונגריה וצעדות המוות

החשת (זירוז) ביצוע הפתרון הסופי, הונגריה וצעדות המוות : ב1944 הבינה גרמניה כי היא הולכת …