החסידים והמרד להתייוונות

החסידים מובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייונות

בעקבות ההתייוונות נוצרו ביהודה שתי מחנות- מתייוונים וחסידים.
חסידים זהו כינוי ליהודים שומרי תורה, בד"כ מהשכבה הנמוכה .
כשמנלאוס (מתייוון קיצוני) מדיח את יאסון וקונה את משרת הכהן הגדול, אז החסידים מתחילים להוביל מרד לתהליך ההתנגדות ולמשטר הסלבקי,כשהמטרה היא החזרת שלטון חוקי התורה בעיר וביטול הפוליס אנטיוכיה.

להלן המעשים שמבטאים את המרד:
1) יזמו מהומות נגד מנלאוס אשר קנה את משרת הכהן הגדול וסייע לאנטיוכוס לשדוד את בית המקדש.
2) רצחו את אחיו של מנלאוס.
3) כאשר היו שמועת על מות אנטיוכוס,עזרו ליאסון לחזור לכהונה ולהדיח את מנלאוס. אך החסידים שרצו להחזיר את חוקי התורה מרדו גם בו ובטלו את שלטון המתייוונים.
4) גירשו את יאסון וביטלו את הפוליס אנטיוכיה.

בכל המרד החסידים הראו את רצונם לשמור על חוקי התורה ולפעול על פיהם.
כאשר אנטיוכוס שמע על הנעשה, הוא מיהר לנקום וכבש את ירושלים, רצח הרבה יהודים, שחרר חזרה את מנלאוס והחזיר את הפוליס אנטיוכיה.
כאן הוקמה ה"חקרא" – מצודה שבה ישבו מתייוונים קיצוניים תחת הנהגת מנלאוס.

תוצאות המהומות בירושלים:
1) חומות ירושלים נפרצו.
2) הוקמה מושבה של חיילים נאמנים לאנטיוכוס – קאטיוקיה.
3) הקמת החקרא- מול בית המקדש.
4) גדילת התיישבות זרים שחיללו את בית המקדש.

העימות בין החסידים לבין המתייוונים היה עימות תרבותי- בין התרבות היהודית להלניסטית.
מלבד זה, גם היה צד חברתי, עם עימות בין מתייוונים ממעמד אצולה לחסידים משכבות נמוכות.
השיא הגיע כאשר אנטיוכוס פרסם פקודה שכללה גזרות על הדת היהודית.
החסידים סרבו לציית להן מתוך אמונה שהמצב הרע הוא עדות לבוא הגאולה, ולכן היו מוכנים גם למות למען ה'.
החיילים הסלבקים הוציאו להורג רבים מן המתנגדים החסידים כאות אזהרה למתנגדים.