הכרזת העצמאות – סיכום מלא

רקע היסטורי להכרזת העצמאות

התהליכים העיקריים הם: להכרזת העצמאות קדמו תהליכים מדיניים ובין לאומיים שגרמו לבן גוריון ב- 14 למאי 1948, יום לפני סיום המנדט הבריטי להכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

1. הצהרת בלפור (1917): לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917, בלפור שהיה שר החוץ הבריטי מפרסם הצהרה בה נאמר ש "בריטניה רואה בעין יפה את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה את מיטב מאמציה…" הצהרה זו נתנה תקווה רבה לעם היהודי.

2. "נוסח המנדט" (1920): מסמך משפטי אותו חותמת ברטניה לפני חבר הלאומים בו היא מתחייבת פעם נוספת על התחייבותה מהצהרת בלפור.

3. שנות ה- 30: על רקע המתיחות בין היהודים והערבים והמאורעות בארץ מתגבשות הצעות לחלוקה של הארץ ל- 2 מדינות. לדוגמא: ההצעה של ועדת פיל שהגיע לאחר מאורעות 1936-1939. ועדה זו הציעה על מדינה יהודית ומדינה ערבית.

4. החלטה 181 של האו"ם (29/11/1947): לאחר המאבק הצבאי של הישוב בבריטניה, ברטניה מחליטה להעביר את בעיית ארץ ישראל לאו"ם. בהצבעה גורלית שנערכה בכ"ט בנובמבר התקבלה החלטה 181 של האו"ם שכוללת את הסעיפים הבאים:
א'- סיום המנדט הבריטי בארץ במהירות האפשרית, לא יאוחר מה- 1 לאוגוסט 1948.
ב'- בשטחה של ארץ ישראל יוקמו 2 מדינות: מדינה יהודית שכוללת את הגליל המזרחי, עמק יזרעאל, מישור החוף בין עכו לאשדוד, ב"ש והנגב ומדינה עברית שכוללת את הגליל המערבי, מישור החוף הדרומי בין אשדוד לרפיח ויהודה ושומרון.
ג'- ירושלים בין לאומית
ד'- בין שתי המדינות יהיה שיתוף פעולה כלכלי שיכלול שיתוף במסילות ברזל, כבישים, תקשורת, מכס וכ'ו.
ה'- שתי המדינות יהיו מחויבות לעקרונות האו"ם
ו'- יש להקים אסיפה מכוננת בכל מדינה שתפקידה יהיה לחבר למדינה חוקה
ז'- יש לדאוג בכל מדינה לזכויות האדם לשוויון, חירות ולערכים דמוקרטיים.

5. הכרזת העצמאות (14/05/1948): יום לאחר ההצבעה באו"ם ערביי ארץ ישראל פותחים במאבק נגד הישוב היהודי ומתחילה מלחמת העצמאות. בשלב הראשון המצב של הישוב קשה, אבל בעקבות תוכנית ד' המצב מתהפך ויום לפני סיום המנדט הבריטי בן גוריון מכריז על הקמת המדינה ומפרסם את הכרזת העצמאות.

תוכן ההכרזה

חלק א'

בחלק זה בן גוריון מפרט את ההצדקות והסיבות להקמתה של המדינה. ניתן להבחין ב-3 הצדקות עיקריות:

1. הצדקה היסטורית: בן גוריון מדגיש את הקשר ההיסטורי, הדתי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל. עם ישראל עזב את הארץ שלא מרצונו לאחר שהוגלה ממנה בכוח ולכן יש לו הזכות לחזור אליה ולהקים מדינה. השואה הוכיחה את הצורך של היהודים בפתרון והפתרון הוא מדינה יהודית בארץ ישראל.

2. הצדקה בין לאומית/משפטית: בהכרזה מציינים 3 מסמכים המקשרים בין ארץ ישראל לעם היהודי. כבר ב-1917 בהצהרת בלפור בריטניה כתבה שהיא רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל… בנוסח המנדט בריטניה חוזרת על הבטחה זו. גם בכ"ט בנובמבר בהצבעה שנערכה באו"ם הוחלט על הקמת מדינה ליהודים. לכן זכותם של היהודים להקים מדינה.
3. הצדקה טבעית: כמו שלכל עם יש מדינה גם ליהודים מגיעה מדינה. זוהי זכותם הטבעית. כמו העמים האחרים יש להם זכות לחירות וריבונות.

חלק ב'

בחלק זה של ההכרזה בן גוריון קובע את שמה של המדינה, את מועד הקמתה, את מוסדות השלטון והוא מתאר את האופי הרצוי של המדינה- מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית.

מדינה דמוקרטית – בן גוריון לא כותב במפורש את המילה "דמוקרטיה" אבל העיקרון הדמוקרטי בא לידי ביטוי בכמה סעיפים בהכרזה:
1. "תהא מושתתת על יסודות החירות"- כלומר דגש על חירויות האדם.
2. "תבטיח חופש מצפון, דת, לשון, חינוך ותרבות…"
3. "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"- דגש על שוויון זכויות בפני החוק, שוויון בזכויות הפוליטיות ושוויון חברתי.
4. "אנו קוראים לבני העם הערבי… ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל המוסדות".
5. "הפרדת רשויות- בן גוריון מתייחס בהכרזה למועצת העם שמשמשת כרשות מחוקקת זמנית ולמנהל העם שהיא הרשות המבצעת. נאמר שיתקיימו בחירות לאסיפה המכוננת שתפקידה יהיה לחבר למדינה חוקה.
מדינה יהודית –
1. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל"
2. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות"
3. "אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעליה ובבניה"- כלומר מדינת ישראל שייכת גם ליהודי התפוצות.
4. שם המדינה- ישראל כשמו של יעקב אבינו.
5. נאמנות למסורת היהודית: "ותהיה מושתתת על חירות, הצדק, השלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

חלק ג'

הפניות בהכרזה.
1. פניה לאו"ם: בן גוריון מבקש לקבל את המדינה החדשה למשפחת העמים.
2. פניה לערביי ארץ ישראל: בן גוריון קורא להם להשתתף בבניין הארץ ולקבל אזרחות שווה וייצוג במוסדות המדינה.
3. פניה למדינות השכנות והושטת יד לשלום, שיתוף פעולה ועזרה הדדית.
4. פניה ליהודי התפוצות לבוא ולקחת חלק בבניין הארץ.

חשיבות ההכרזה

1. ההכרזה היא הצהרה רשמית על הקמתה של מדינת ישראל. היא כוללת הוראות מעשיות, את שמה של המדינה, תאריך הקמתה, מוסדות שלטון ומבטיחה למדינה חוקה.
2. ההכרזה מתארת את אופייה של המדינה- יהודית ודמוקרטית ואת הערכים שעליה תתבסס: חירות ושוויון.
3. בהכרזה נקבע שהמדינה היא מדינתן של היהודים שחיים בה וגם של יהודי התפוצות. זוהי מדינתן של המיעוטים החיים בה. המיעוטים האלה הם אזרחים שווי זכויות במדינה הדמוקרטית.

מעמדה המשפטי של ההכרזה

הכרזת העצמאות היא מסמך הצהרתי, מסמך מנחה שמתאר את עקרונות היסוד של המדינה ואת האופי והערכים שלה אבל אין לה תוקף משפטי. היא לא מהווה חוקה ולא מסמך משפטי. היא מסמך מנחה אך לא מסמך מחייב. היא לא חוק ולא חוקה ואין לה מעמד עליון, לכן הכנסת יכולה לחוקק חוקים הסותרים את ההכרזה והממשלה גם היא יכולה לפעול בניגוד לעקרונות ההכרזה.

סיכום נוסף של הכרזת העצמאות (כולל מאפיינים יהודיים ודמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות)