העברת שאלת א"י לאום+עמדת המעצמות+החלטת האו"ם
העברת שאלת א"י לאום
השאלה היא מה לעשות עם היהודים שרוצים לעלות לא"י בניגוד לחוקים, דבר שיכול לעורר מלחמה עם הערבים. בריטניה מחליטה להעביר בעיה זו לאום מאחר וועדות החקירה נכשלו, ארה"ב עדיין תמכה בעליית עקורים לא"י ובווין הסכים לאפשר כניסת 100 אלף יהודים לא"י בתוך שנתיים, אבל במקביל להמשיך את המנדט הבריטי.
היהודים בארץ נלחמים בכול כוחם כדי להחליש את החיילים הבריטים, דבר שגורם לבריטניה להעביר את הבעיה לאום. להלן הסיבות העברת הבעיה לאום:
1) בריטניה הייתה בטוחה שהאום יתמוך בבקשתה להישאר בשלטון מנדט על א"י כיוון שהבעיה בין יהודים לערבים עדיין לא נפתרה והאוכלוסייה לא מוכנה לעצמאות. היא הייתה בטוחה שהאום לא ירצה להתעסק עם נושא א"י ויתנו לבריטים להמשיך במנדט ויוסיפו להם גיבוי כלכלי וצבאי.
2) דעת הקהל בבריטניה השפיעה על הממשל הבריטי להעביר את השאלה לאום מאחר והיו הרבה חיילים בריטים פצועים והרוגים כתוצאה ממאבק צבאי מתמשך של היהודים. האזרחים בבריטניה דרשו להחזיר את החיילים שלהם הביתה. כתוצאה מכך מעבירה בריטניה את ההודעה לאום כדי לקבל אישר רשמי מהאום להמשיך במנדט.
3) בריטניה הייתה בטוחה כי אן האום מאשר לה להמשיך את המנדט על א"י היא תוכל למעשה להמשיך לאסור על העלייה היהודית לא"י. בריטניה לא הייתה מוכנה להעלות עקורים יהודים לישראל וארצות הברית כן. אישור האום להמשיך את המנדט הבריטית יגרום להשתקת ארה"ב בנושא העקורים.
הדיון באום:
בדיון באום על שאלת א"י האום החליט לייצור ועדת חקירה אשר תחקור את המצב בא"י. הערבים בא"י לא מוכנים לשוחח עם הועדה, הם מחרימים אותה. בנוסף לכך הודעה ביקרה במחנות העקורים באירופה. ועדה זו מנתה 11 נציגים ממדינות שונות שחברות באום. שם הוועדה הוא אונסקופ. מטרתה למצוא פתרון או להמליץ על פתרון לבעיית א"י.
להלן המלצותיה:
1) יהודי וערבי לא יכולים לחיות יחד במדינה אחת.
2) יש להקים 2 מדינות נפרדות עצמאיות בתוך ישראל לפי מפה שחולקה.
עמדת המעצמות – בריה"מ וארה"ב
בריה"מ – נאום גרומיקו:
עמדת ברית המועצות באה לידי ביטוי ע"י נציגה באום גרומיקו אשר נשא נאום שבו הביע את תמיכת ה- בריה"מ במציאת פתרון בארץ ישראל למצבו הקשה של העם היהודי ע"י הקמת מדינה דו לאומית או ע"י הקמת שתי מדינות נפרדות.
הסיבות לתמיכתה של בריה"מ –
1) ברית המועצות הייתה מאוכזבת מהלאומנות הערבית שתמכה במשטר הבריטי. ברית המועצות לא האמינה שהערבים אכן מסוגלים להוציא את בריטניה מא"י.
2) ברית המועצות חששה שארה"ב תחזק את חדירתה למזרח התיכון, דבר שעלול לאיים על חיזוק הקומוניזם באזור זה.
3) השפעת המלחמה הקרה על החלטה של סטלין לתמוך בתכנית החלוקה – סטלין דיבר על הצורך להעניק לעם היהודי מדינה לאחר השואה והתייחס עליהם. הוא לא אהב במיוחד את היהודים, אלא שהוא חיבר את עניין הקרבן במלחמה בכך שגם העם הרוסי הוא קורבן במלחמה. ברית המועצות רצתה לקבל מעמד מיוחד במזרח אירופה(לשלוט במזרח אירופה) , היא הציעה לפצות את העם היהודי ובכך לפצות את העם הרוסי ולהעניק להם את המעמד שהם ראויים לו.
עמדת ארצות הברית בנוגע לחלוקה:
עמדת ארה"ב הייתה תמיכה בהקמת מדינה יהודית בא"י, עוד לפניי העברת שאלת א"י לאום. ארצות הברית הצביע ה בעד המלצת ועדת אונסקופ. אצות הברית סברה שתכנית החלוקה ע"פ ועדת אונסקופ מקפחת את הערבים ולכן ע"פ עצת ארה"ב, שטח המדינה היהודית יורדמ62% ל55%.
להלן הסיבות לתמיכתה של ארה"ב:
1) הזעזוע הציבורי ממה שראו במחנות העקורים והידיעות שקיבלו באמצעי תקשורת, הפעילו את דעת הקהל האמריקאית על הנשיא להקים מדינה יהודים בא"י.
2) הייתה זו שנת בחירות , טרומן(הנששיא שרצה להיבחר לקדנציה נוספת) רצה את קולות הקהילה היהודית ולכן הוא תמך בתכנית החלוקה.
3) השפעת המלחמה הקרה. בהשפעה המלחמה הקרה, הנשיא טרומן תמך במדינה יהודית בשטח הנגב כדי להבטיח רצף טריטוריאלי דמוקרטי בין מצריים וירדן שהיו שם בסיסים בריטיים, אשר היו דמוקרטיים ולא קומוניסטים.
החלטת האום כ"ט בנובמבר 1947:
33 בעד ו13 נגד.
עיקרי החלטת האום:
1) סיום המנדט הבריטי בא"י – המנדט הבריטי הסתיים ומהראשון באוגוסט 1948, לא יישאר צבא בריטי בישראל.
2) הקמת שתי מדינות עצמאיות נפרדות ערבית ויהודית
3) ירושלים עיר בינלאומית שאינה שייכת לאחת משתי המדינות למשך 10 שנים. לאחר 10 שנים יערך משאל עם שיקבע את מעמדה של ירושלים.
4) יהיה הסכם בינלאומי בין שתי המדינות מבחינה כלכלית וכן מטבע משותף.
תגובות הערבים והיהודים להחלטת האום:
*ערבים – סירבו לקבל את ההחלטה ואיימו שיפתחו במלחמה(מלחמת העצמאות) ביהודים.
*יהודים – תמכו החלטת האום אם כי היו כאלה שהסתייגו מסעיפי ההחלטה:
מניעי המסתייגים:
1) גבולות המדינה צרים מידי(מותניים צרים) וקלים מידי ופתוחים מידי להתקפה.
2) המון ישובים יהודים נשארו מנותקים משאר המדינה דבר שמקשה על הגנתם.
