אזרחות

הרשות המבצעת – הממשלה

המשטר בישראל הוא משטר פרלמנטארי, הכנסת היא הריבון מאחר ויושבים בה נבחרי העם. הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, היא הגוף השלטוני היחיד הנבחר ישירות ע"י העם ולכן הכנסת היא עליונה על הממשלה שזקוקה לאמון הכנסת על מנת שתוכל לעבוד.

שיטת הבחירות הנהוגה בארצנו היא השיטה היחסית ארצית: האזרחים בוחרים מפלגה בבחירות ארציות וכל מפלגה מיוצגת בכנסת יחסית לכוחה בציבור.

 

מתי קמה ממשלה חדשה ?

ממשלה חדשה מוקמת לאחר בחירות לכנסת, לאחר הצבעת אי-אמון בממשלה,או ייתכן מצב שרה"מ מחליט לפזר את הכנסת או שהוא מתפטר.

לאחר שמתפרסמות תוצאות הבחירות, נשיא המדינה מזמין אליו להתייעצויות את ראשי כל המפלגות בכנסת. בתום ההתייעצויות הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על המועמד שנתמך ע"י רוב המפלגות בכנסת (בדר"כ יהיה זה מי שעומד בראש המפלגה שזכתה במס' המנדטים הגדול ביותר בכנסת, כלומר המפלגה הגדולה ביותר).

בין המפלגות השונות מתקיימים דיונים לשותפות בממשלה, זהו המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הקואליציה. במשא ומתן קובעים את קווי היסוד של הממשלה החדשה, את חלוקת המשרדים למפלגות השותפות לממשלה.

הממשלה החדשה מוצגת בפני הכנסת, מבקשת את אישורה ואמונה, אח"כ נשבעים רה"מ והשרים אמונים למדינה. עפ"י שיטה זו, הממשלה ורה"מ שואבים את כוחם ואת מקור סמכותם מהכנסת .

 

ממשלה קואליציונית:

ריבוי המפלגות בישראל בגלל שיטת הבחירות היחסית גרם לכך שעד היום אף מפלגה לא זכתה ברוב מוחלט של מנדטים בכנסת (61 חברי כנסת). עפ"י השיטה הפרלמנטארית, ממשלה זקוקה לאמון של רוב חברי הכנסת כדי להתקיים ולכן יש להקים ממשלה קואליציונית שצרוף המפלגות החברות בה יהוו רוב בכנסת. כלומר, ממשלה קואליציונית היא ממשלה המורכבת מנציגי מפלגות אחדות הקשורות ביניהן בהסכם קואליציוני. בהסכמים קואליציוני מפורטים הזכויות והחובות של כל אחת מהשותפות הקואליציוניות:

א-הסכמה על קווי היסוד למדיניות הממשלה .

ב-הסכמה על חלוקת משרדים .

בהסכמים חייבים להיות גלויים מהסיבות הבאות :

א)זכות הציבור לדעת.

ב)זכותו של כל חבר כנסת לדעת את ההתחייבויות שהחברות בקואליציה לקחו על עצמן מכיוון שההסכמים הם פוליטיים והצדדים מתחייבים למלא את חלקם. מבחינה משפטית ההסכם הקואליציוני, מחייב את 2 הצדדים,

אבל מכיוון שאלו הסכמים פוליטיים, בג"ץ לא יכול לכפות את ההסכם במידה וצד אחד מפר אותו. כאשר יש הפרה של ההסכם, זכותה של המפלגה הנפגעת לאיים בפרישה או לפרוש מהקואליציה.

בתוך ממשלה קואליציונית באים לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים רבים. לדוג' :

א.פלורליזם – ייצוג של מפלגות שונות.

ב.הסכמיות – קיימת הסכמה על עקרונות יסוד ועל דרכי פעולה המחייבים את כל מפלגות הקואליציה .

 

קואליציות נבדלות בהיקף שלהן ואפשר להבחין ב-3 קואליציות :

1)קואליציה רחבה = ממשלה שהיקף התמיכה שלה בכנסת גדול.

2)קואליציה צרה = ממשלה שבה תומכים כ-61 חברי כנסת שהם הרוב ההכרחי לקבלת אמון בכנסת.

3)ממשלת אחדות לאומית = בקואליציה זו חברות 2 המפלגות הגדולות ביותר ומפלגות קטנות נוספות.

 

יתרונותיה של קואליציה רחבה :

1. קואליציה רחבה מאפשרת ייצוג למס' גדול של מפלגות ומקטינה את התלות של הקואליציה במפלגות הקטנות. אם אחת מהמפלגות פורשת, עדיין יש אפשרות לקיים את ההמשלה, מאפשרת יציבות .

2. קואליציה רחבה מייצגת קשת רחבה של דעות (פלורליזם) .

3. קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימיות של הממשלה ומממשת את שלטון העם.

4. קואליציה רחבה מאפשרת קבלה ויכולת ביצוע של החלטות קשות .

חסרונותיה של קואליציה רחבה :

1. האופוזיציה היא קטנה ולא משמעותית ולכן אין פיקוח מספיק וביקורת על השלטון. יש כאן פגיעה בעקרון הגבלת השלטון.

2. אין אלטרנטיבה לשלטון מאחר ורוב המפלגות שותפות בשלטון.

3. קואליציה רחבה מנפחת מנגנונים ויוצרת לעיתים בזבוז גדול של כספים.

4. לעיתים בקואליציה רחבה בגלל שיש הרבה שותפים, הדבר יכול לגרום לניגודי אינטרסים בין המפלגות ולשיתוק של העבודה ולהיעדר מדיניות חוץ ופנים ברורה.

 

הסכנות בקואליציה צרה : (חסרונותיה)

1- סחטנות פוליטית מצד המשתתפות מאחר ופרישה של אחת מהן עלולה לגרום לאיבוד הרוב.

2- אופוזיציה חזקה שמקשה על הקואליציה – האופוזיציה תנצל כל הזדמנות כדי לנסות ולהפיל את הממשלה.

3- קושי להעביר חוקים או החלטות כתוצאה מכך שהקואליציה מוגבלת בפעולותיה וכל הצבעה היא חוששת מאי-אמון.   

A - זכויות יוצרים

סיכומים קשורים

Back to top button