מילון מונחים – ביואינפורמטיקה

 

 

1. אאוקריוט (Eukaryote): אורגניזמים שבהם התא בנוי מתת-יחידות מוגדרות הנקראות אברונים, ובראשם הגרעין המכיל את החומר התורשתי. לכל אברון תפקיד מוגדר, ורובם מוקפים קרום, לדוגמה: הגרעין, המיטוכונדריון, רשת הגולג'י ועוד. אורגניזמים אאוקריוטיים הם חד-תאיים או רב-תאיים ומשתייכים לממלכת האאוקריוטה (Eukaryota).

2. אבולוציה (Evolution): ענף של הביולוגיה החוקר את השתנותן והתפתחותן של צורות החיים והופעתם של מיני האורגניזמים על כדור הארץ. מבחינה טכנית, אבולוציה מוגדרת כשינוי על פני זמן בתדירות הגנים הנמצאים באוכלוסיה טבעית. מקור השינוי במוטציות, רביה, הכלאות ולחצי ברירה טבעית. שינוי בקנה מידה קטן מוביל להבדלים בתוך אוכלוסיות של מין נתון, ושינויים בקנה מידה גדול יכולים להוביל להתפצלות של מינים ולהתפתחות של מינים וצורות חיים חדשות מאב משותף על פני דורות רבים. האבולוציה איננה תיאוריה המתארת את מוצא החיים או היקום, והיא שוללת קיום של תכנון תבוני כלשהו.

3. אוטוזום :(Autosome) כרומוזום שאיננו נחשב לכרומוזום מין או שאיננו מעורב ישירות בקביעת הזוויג. לדוגמה: הגנום האנושי הדיפלואידי מכיל 46 כרומוזומים: 22 זוגות כרומוזומים אוטוזומים הומולוגיים וכן זוג אחד של כרומוזומי מין (כרומוזומי X ו – (Y לעומת תאי גוף, בתאי מין הפלואידים, תאי זרע או ביצית, מצויים 22 כרומוזומים אוטוזומיים, אחד מכל זוג, וכן כרומוזום מין אחד (כרומוזום  X או Y).

4. אורתולוגיה :(Orthology) גנים (או תוצריהם, כלומר חלבונים) הומולוגיים אשר מצויים במינים שונים, והדומים ברצף, בסביבה הכרומוזומלית, במבנה ובתפקיד. מקור האורתולוגיה בהתפצלות בין מינים, ולרצפים האורתולוגיים מקור ברצף קדמון משותף שהתקיים באב הקדמון המשותף לשני המינים שבהם הם קיימים. דוגמה: הגן להמוגלובין אלפא מאדם והגן להמוגלובין אלפא מעכבר.

5. אטום – (Atom): החלקיק הקטן ביותר, או אבן הבניין הבסיסית, של יסוד כימי. האטום בנוי מגרעין קטן וכבד ובו פרוטונים ונויטרונים, והגרעין מוקף בענן אלקטרונים. מוצא המילה ביוונית – atomos, שמשמעה: איננו ניתן לחלוקה או לחיתוך.

6. אינטרון (Intron): רצף DNA שאינו מקודד לחלבון הנמצא בין שני אקסונים בגן ההאוקריוטי ומנתק

את הרצף המקודד לחלבון. בתהליך התעתוק ביצורים אאוקריוטיים נוצרת מולקולת RNA ראשונית ( pre – mRNA) המכילה את האקסונים והאינטרונים כפי שהופיעו במולקולת ה DNA, אולם האינטרונים מסולקים בעוד שהאקסונים עוברים שחבור (splicing) זה לזה ליצירת מולקולת RNA שליח בוגרת.

7. אלל (Allele): אחד מתוך כמה רצפים אפשריים של DNA של גן או סמן גנטי באתר מסוים בגנום. אללים נבדלים ביניהם ברצף הנוקליאוטידים, אך מצויים בדיוק באותו מיקום על גבי הכרומוזום. כל אלל אחראי לצורת ביטוי שונה של אותו גן ואותה תכונה. לדוגמה, לגן לצבע עיניים קיים אלל הקובע צבע כחול ואלל הקובע צבע חום. יש לזכור כי גם כאשר לגן מסוים יש מספר אללים, בתאיו של יצור דיפלואידי מסוים נמצאים לכל היותר שניים מאללים אלה.

8. אלקטרו פורזה בג'ל (Gel electrophoresis): שיטה להפרדה בין מולקולות באמצעות שדה חשמלי ותווך המורכב מג'ל שבו המולקולות נעות. דגימה המכילה תערובת של מולקולות מוטענת לתוך ג'ל – פולימר בעל מבנה נקבובי, שניתן לדמותו לספוג. זרם חשמלי מועבר דרך הג'ל באמצעות ספק-כוח אלקטרודות ובופר, כך שקצהו האחד של הג'ל טעון שלילית וקצהו השני טעון חיובית. המולקולות בתערובת נמשכות לאחת האלקטרודות על פי מטענן החשמלי, אך הן נבדלות במהירות תנועתן בג'ל.
לחומצות גרעין יש מטען שלילי בשל קבוצת הזרחה, ולכן מולקולות DNA ו-RNA נעות לכיוון האנודה, האלקטרודה הטעונה מטען חיובי. המולקולות מופרדות על פי גודל, לרוב באמצעות ג'ל אגרוז, ומהירות הנדידה מושפעת מיכולת המולקולות לעבור דרך ה"חורים" בג'ל. מולקולות ארוכות יותר נודדות באטיות ולמרחק קצר בג'ל, ואילו מולקולות קצרות קטנות נודדות במהירות ולמרחק גדול יותר בג'ל. לשם זיהוי מיקום המולקולות וגודלן יש להיעזר בשיטות צביעה וכן בסמני גודל. גם למבנה המרחבי של מולקולות נודעת השפעה.
בעוד שלכל הנוקליאוטידים יש אותו המטען, חומצות אמינו נבדלות במטענן, ולעתים החלבון עובר שינויים כימיים המשפיעים על מטענו. על כן חלבונים נבדלים לא רק בגודלם אלא גם במטענם. ניתן להשתמש בסוגים שונים של ג'לים ובופרים כדי להפריד חלבונים על פי גודל ו/ או מטען.

9. אנזים (Enzyme): חלבון המסוגל לזרז תגובה ביוכימית ייחודית. האנזים יכול לזרז את הקצב שבו מתרחשת תגובה ביוכימית, אך לא יכול לשנות את הכיוון או את סוג התגובה. מרבית האנזימים הם חלבונים בעלי רצף אופייני של חומצות אמינו ומבנה מרחבי אופייני. ידועים גם אנזימים שהם RNA.

10. אנזים הגבלה (Restriction Enzyme): אנזים שמקורו מחיידקים החותך מולקולות DNA דו-גדילי באתר הכרה ייחודי, הקרוי גם אתר הגבלה. אנזימי ההגבלה שונים נבדלים באורך וברצף אתר ההכרה שהם יודעים לזהות ולחתוך (לרוב רצפים פלינדרומים שאורכם 4, 6, 8 זוגות נוקליאוטידים וכו') ובסוג הקצוות שהם יוצרים במולקולת ה-DNA בעקבות חיתוכה (קצוות חלקים או קצוות דביקים). הם נמצאים בשימוש נרחב בקרב העוסקים בהנדסה גנטית, לשם יצירת DNA רקומביננטי, ובקרב ביולוגים מולקולאריים לצורכי מיפוי. לעתים הם נקראים גם אנזימי חיתוך או אנזימי ביקוע.

11. אנטי קודון (Anti codon): אזור במולקולת ה-RNA מעביר (tRNA) הכולל שלשת נוקליאוטידים המשלימה לרצף הקודון המצוי במולקולת ה-RNA שליח (mRNA). בתהליך התרגום אל הקודון במולקולת ה-RNA שליח נקשר RNA מעביר בעל אנטי-קודון המשלים לו.

12. אנטיביוטיקה (Antibiotics): חומר טבעי או מלאכותי המעכב את ההתפתחות של מיקרואורגניזמים או הורג אותם. לעתים, כאשר החומר איננו רעיל לתא המאחסן, הוא משמש כתרופה כנגד מחלות מדבקות שמקורן לרוב מיקרוביאלי.

13. אנמיה (Anemia): שם כולל למספר מחלות המאופיינות ברמה נמוכה של המוגלובין בדם או בחסר של תאי דם אדומים שבהם מיוצר ההמוגלובין. אנמיה נובעת לרוב מהרס או מייצור לקוי/מופחת בתאי הדם האדומים, מהרס כדוריות דם אדומות או מאיבוד רב של דם.

14. אפיתל (Epithelium): הרקמה המצפה את כל המשטחים החיצוניים והפנימיים של הגוף בשכבה אחת או יותר של התאים ומרפדת איברים, צינורות ומבנים חלולים בגוף. תפקידו העיקרי של האפיתל הוא לספק הגנה לתאים או לרקמה העטופה, אך ישנם גם תאי אפיתל המשמשים בתהליכים של ספיגה או הפרשה של חומרים.

15. אקסון (Exon): רצף DNA בגן האאוקריוטי המכיל את הרצף המקודד לחלבון. בתהליך התעתוק ביצורים אאוקריוטיים נוצרת מולקולתRNA  ראשונית (pre-mRNA) המכילה את האקסונים והאינטרונים כפי שהופיעו במולקולת ה-DNA, אולם האינטרונים מסולקים בעוד האקסונים עוברים שחבור (Splicing) זה לזה, ליצירת מולקולת RNA שליח בוגרת. מולקולה זו, שמורכבת רק מאקסונים ומכילה את הרצף המקודד לחלבון, מתורגמת בריבוזום.

16. אתר פעיל (Active site): אזור מוגדר באנזים שאליו נקשר המגיב (סובסטרט) או המגיבים, ובו מתרחשת התגובה הכימית הייחודית המזורזת על ידי אותו אנזים.

17. ביואינפורמטיקה (Bioinformatics): תחום מחקר מדעי חדש שראשיתו במחצית המאה ה-20, אשר עוסק בפיתוח ובשימוש במגוון כלי מחשב כדי לסייע ולתמוך במחקר הביולוגי. הביואינפורמטיקה משתמשת בגישות ובעקרונות מתחומי מדעי המחשב, מתורת המידע, מהנדסה, ממתמטיקה ומסטטיסטיקה, וזאת כדי לנתח ולהפוך מידע ביולוגי מורכב, מגוון ורב למידע מובן ושימושי יותר. לדוגמה: מאגרי מידע משמשים לאחסון וארגון מידע ביולוגי, בעוד שכלים ותוכנות מאפשרים לייצר מידע, לנתח אותו ולהציג אותו בצורה קלה וידידותית. הביואינפורמטיקה תרמה רבות לחקר הגנום, בכל הנוגע לארגון, לניתוח המידע שהצטבר ולהצגת במפות גנומיות ועוד.

18. ביוטכנולוגיה (Biotechnology): תחום העוסק במחקר, בפיתוח ובשימוש במערכות ביולוגיות לשירות האדם. בבסיס הביוטכנולוגיה עומדים יישומים טכנולוגיים של הפוטנציאל הביולוגי הטמון באורגניזמים (בעלי חיים, צמחים, אצות, פטריות, שמרים, חיידקים) ובמרכיביהם (רקמות, תאים, חלבונים, הורמונים, (DNA בתחומי התעשייה, הרפואה, החקלאות ואיכות הסביבה.

19. ביולוגיה מבנית (Structural biology): תחום מתפתח בביולוגיה אשר עוסק בחקר המבנים המרחביים של מקרומולקולות ביולוגיות – חלבונים וחומצות גרעין. מעבר לפענוח המבנה עצמו, חוקרי הביולוגיה המבנית מנסים להבין את המנגנון אשר גורם לקיפול של המקרומולקולות בתא החי, את האינטראקציות בין מולקולות ואת הקשר וההתאמה בין מבנה המולקולה ובין פעולתה (או תִפקודה) בתא.

20. ביולוגיה מולקולארית (Molecular biology): תחום מרכזי וצעיר יחסית בביולוגיה המתמקד במחקר ברמה המולקולרית. ביולוגיה מולקולארית עוסקת בעיקר בחקר מבנה ובתפקיד של מולקולות ביולוגיות כגון RNA ,DNA וחלבונים, התהליכים בהם הן מעורבות, הקשרים ביניהן והבקרה על קשרים אלה וקשרי הגומלין בינן לבין מערכות התא. ענף זה משיק לענפים אחרים בביולוגיה דוגמת גנטיקה, ביוכימיה, פיזיולוגיה ועוד.

21. בצקת (Edema): נפיחות הנובעת מהצטברות עודף נוזלים בחללים הבין תאיים ברקמה כלשהי, כתוצאה מדליפת נוזלים מכלי הדם אל רקמות הגוף המקיפות אותם. לרוב בצקת נובעת מהרגלי חיים (ישיבה ממושכת, אכילת מזון מלוח), מצבי חיים (מחזור חודשי והריון בנשים) או מצבים רפואיים (מחלות כליות, אי ספיקת לב, שחמת כבד, נזק לכלי דם ועוד).

22. בקרה ב cis (Cis regulation): מצב שבו מולקולה (למשל RNA ,DNA, או חלבון) מבוקרת על ידי אלמנטים המצויים במולקולה עצמה. דוגמאות לבקרה ב-cis הם רצפי הסכמה במקדם של גן שאליהם נקשרים גורמי תעתוק, ורצפי הסכמה המכתיבים את גבולות האקסונים והאינטרונים בתהליך השחבור.

23. בקרה ב trans (Trans regulation): מצב שבו מולקולה (למשל RNA ,DNA, או חלבון) מבוקרת על ידי אלמנטים המצויים במולקולות אחרות. דוגמאות לבקרה ב-trans הם גורמי תעתוק הנקשרים לאתרי הכרה ברצף המקדם, ואנזימים הנקשרים לרצפי הסכמה ב-3' UTR ומבקרים את יציבות ה mRNA.

24. ברירה טבעית (Natural selection): תהליך טבעי שבו פרטים בעלי תכונות תורשתיות המקנות להם התאמה טובה יותר לסביבת המחיה, נוטים יותר לשרוד, מתרבים ומעמידים יותר צאצאים הנושאים לרוב תכונות אלו. כתוצאה מכך, שכיחות האללים המקנים לפרטים התאמה טובה יותר לסביבה, גדלה מדור לדור, והאללים הללו מונצחים באוכלוסייה בפרטים המותאמים לסביבתם.

25. גורם תעתוק (Transcription factor): חלבון בעל יכולת להיקשר לרצפי הכרה ספציפיים באזורי בקרה על פני ה-DNA ולהשפיע באופן ייחודי על תעתוק של גנים מסוימים. גורמי התעתוק יכולים לסייע בקישור ה-RNA פולימראז ובכך להגביר את ביטוי הגן, או לעכב את קישורו של ה-RNA פולימראז ובכך לדכא את ביטוי הגן.

26. גחלת (Anthrax): מחלה זיהומית הפוגעת באדם ובבעלי חיים והנגרמת על-ידי החיידק בצילוס אנתרקיס (Bacillus anthracis). החיידק, או נבגים שלו, חודר לגוף דרך מערכת העיכול, מערכת הנשימה או פצעים פתוחים ומשחרר למחזור הדם רעלן אשר פוגע במערכות הגוף, משתק את המערכת החיסונית ועלול לגרום למוות. טיפול באנטיביוטיקה הוא בדרך-כלל יעיל ומלווה בטיפול תומך להקלה על תסמינים. נבגי חיידק הגחלת משמשים גם כנשק לוחמה ביולוגית.

27. גן (Gene): היחידה התפקודית, הפיזית והבסיסית של התורשה האחראית לתכונה מסוימת. במושגים מולקולאריים: קטע ב-DNA המורכב מאזור מבני ומאזור בקרה והמצוי באתר מסוים בכרומוזום. לתוצרי הגן – RNA או RNA וחלבון – יש תפקיד בתא והם משתתפים בקביעת תכונה או תכונות. באורגניזמים דיפלואידיים לכל גן יש שני אללים הממוקמים באותו המקום בדיוק בשני הכרומוזומים ההומולוגים (מלבד כרומוזומי הזוויג).

28. גן מדווח (Reporter gene): גן המקודד לחלבון שהביטוי הפנוטיפי שלו קל לזיהוי. מרבית הגנים המדווחים הם אנזימים שמקורם באורגניזמים פרוקריוטיים ושפעילותם מתבטאת בתוצר בעל צבע, או חלבונים פלואורסנטים שמקורם בבעלי חיים. בדרך כלל גנים מדווחים מוצמדים לרצף מקדם או לרצף מקודד של גן נחקר, וביטוי הגן המדווח מעיד באופן איכותי ו/או כמותי על אודות ביטוי הגן/החלבון הנחקר.

29. גנוטיפ (Genotype): סך כל ההרכב הגנטי של תא או של אורגניזם, הקובע את תכונותיו.

30. גנום (Genome): מכלול החומר הגנטי של האורגניזם. המונח גנום מתייחס גם לכל החומר הגנטי בסט הפלואידי של כרומוזומים אך גם לכלל הגנים באורגניזם. ברוב האורגניזמים הגנום מורכב מ-DNA,  למעט וירוסים מסוימים שבהם הגנום מורכב מ .RNA הגודל של הגנום נמדד בדרך כלל במספר זוגות הנוקליאוטידים הבונים אותו. גנום האדם מכיל כ-3 מיליארד זוגות נוקליאוטידים ובהם בערך 22,000 גנים המקודדים לחלבונים. לענף העוסק במיפוי וריצוף הגנום, כמו גם בחקר מבנה וארגון הגנום והשוואות בין גנומים קוראים גנומיקה (Genomics).

31. גנטיקה (Genetics): ענף בביולוגיה העוסק בחקר דפוסי התורשה של תכונות, השינויים שחלים בתכונות התורשתיות ובחקר הדמיון והשוני בין אורגניזמים לצאצאיהם.

32. גרעין התא (Nucleus): אברון תאי מוקף קרום המכיל את הכרומוזומים, שבהם נמצא המידע הגנטי. בגרעין התא מתרחשים תהליכים כגון הכפלת DNA, תעתוק RNA, שחבור ועוד, ולמעשה התהליכים החיוניים לתפקוד התא מבוקרים בגרעין התא. גרעין התא הוא אחד ממאפייני תאים אאוקריוטיים.

33. דימר (Dimer): מקור המונח דימר מיוונית: די – שתיים, מר – יחידה. בכימיה, הדימר הוא מולקולה או תצמיד של מולקולות המורכב משתי יחידות פשוטות יותר – מונומרים. במובן זה ניתן לראות בדימר פולימר קצר מאוד. כששתי יחידות הבסיס זהות, הדימר מכונה הומודימר, וכשהן שונות – הדימר מכונה הטרודימר. דימריזציה נפוצה בעיקר בקרב חלבונים.

34. דנ"א (DNA): חומצה דאוקסי-ריבונוקלאית (Deoxyribonucleic acid, DNA) – חומצת גרעין שבה מאוחסן המידע התורשתי החיוני הדרוש לבניית מולקולות RNA וחלבונים הדרושים לשם מבנה ותפקוד תקין של תאים ואורגניזמים. מולקולת ה-DNA בנויה משני גדילים בעלי קוטביות הפוכה השזורים זה סביב זה ויוצרים סליל כפול. כל גדיל הוא פולימר שאבן הבניין שלו היא נוקליאוטידים שביניהם קשרים פוספו-דיאסטרים. כל נוקליאוטיד מורכב מקבוצת זרחה (חומצה זרחתית המקנה לו את מטענו השלילי) וסוכר (מסוג דאוקסי-ריבוז) – המהווים יחדיו את שדרת הגדיל – ושייר של אחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), גואנין (G), ציטוזין (C) או תימין (T). הגדילים מלופפים זה בזה. גדיל אחד קשור למשלים לו באמצעות קשרים כימיים חלשים (קשרי מימן) בין הבסיסים החנקניים: בין אדנין לתימין ובין גואנין לציטזין. מולקולות ה-DNA מאורגנות בכרומוזומים.

35. דנ"א גנומי (Genomic DNA): מכלול ה-DNA המכיל את הגנום שלם של האורגניזם ואשר מועבר כחומר התורשתי מדור לדור. באורגניזמים אאוקריוטיים עיקר ה-DNA הגנומי מצוי בכרומוזומים בגרעין, ומיעוטו באברונים כגון מיטוכונדריה וכלורופלסטים (בצמחים), בעוד באורגניזמים פרוקריוטיים הוא נמצא בציטופלסמה. המונח משמש להבדלה בעיקר בין DNA כרומוזומלי (וגם DNA שמצוי באברונים) לבין סוגים אחרים של DNA, למשל: DNA פלסמידי או DNA משלים שמקורו ב.mRNA

36. דנ"א משלים (Complimentary DNA, cDNA): מולקולת DNA שנוצרה על ידי האנזים המתעתק במהופך (Reverse transcriptase) על סמך תבנית RNA. לכן מולקולות DNA משלים מייצגות רק את הגנים שמתבטאים בתאים מסוימים בתנאים מסוימים, ונוצר מהם RNA שליח (ולרוב בהמשך גם חלבון). גנים אלו מהווים רק חלק קטן מכלל רצף ה-DNA הגנומי, כיוון שמרבית ה-DNA הגנומי לא מתועתק (ולא מקודד לחלבונים).

37. דנ"א פולימראז (DNA polymerase): האנזים שמזרז יצירת מולקולת DNA מנוקליאוטידים בודדים על בסיס תבנית DNA. הוא אחראי להציב מול כל נוקליאוטיד המצוי בגדיל התבנית הקיים, נוקליאוטיד חדש (של DNA) המשלים לו, ולקשור בין הנוקליאוטידים החדשים באמצעות קשרים פוספו-דיאסטרים. תפקידו העיקרי בא לידי ביטוי בתהליך הכפלת ה-DNA (נקרא גם שכפול), אך הוא גם משתתף בתיקון נזקים ב DNA.

38. דנ"א רקומביננטי (Recombinant DNA): מולקולת DNA שנוצרה באופן טבעי או תוכננה במעבדה – כתוצאה מצירוף (קומבינציה) מחדש (רה) של מקטעי DNA ממקורות שונים, לרוב ממינים שונים של אורגניזמים.

39. הומולוגיה (Homology): דמיון ברצף או במבנה של מולקולה, של איבר או של תכונה בין אורגניזמים שונים. ייתכן שמקור הדמיון במוצא אבולוציוני מאב קדמון משותף. לדוגמה: במחקר ביואינפורמטי הומולוגיה היא מדד שכיח המשמש להשוואה בין רצפי נוקליאוטידים או בין רצפי חומצות אמינו שמקורם במינים שונים או בפרטים מאותו המין. הומולוגיה ניתנת לכימות באמצעות ציון ומשקפת את מידת הדמיון בין הרצפים המושווים.

40. הטרוזיגוט (Heterozygote): פרט הנושא העתקים שאינם זהים של אותו הגן, כלומר צורות שונות של גן השולט בתכונה תורשתית ספציפית, יקרא הטרוזיגוט ביחס לאותו הגן. זאת בניגוד לפרט הנושא העתקים זהים לאותו הגן, ושיקרא הומוזיגוט ביחס לגן זה.

41. הידרופובי (Hydrophobic): מקור המונח ביוונית: Hydro-מים ו-Phobos-פחד, ומשמעו חוסר זיקה (משיכה) למים ואף דחייה מהם. המונח מתאר את התכונה הפיזיקאלית של מולקולה, או של חלק ממנה, האחראית לדחייה ממים. מולקולות הידרופוביות הן לרוב לא קוטביות ולא מסיסות במים. לדוגמה: אלקאנים, שמנים, שומנים ועוד.

42. הידרופילי (Hydrophilic): מקור המונח ביוונית: Hydro-מים ו-Philia-אהבה, ומשמעו זיקה (משיכה) חזקה למים. מתאר את התכונה הפיזיקאלית של מולקולה, או של חלק ממנה, להיקשר למים ולהגיב עמם באמצעות קשרי מימן. מולקולות הידרופיליות הן לרוב טעונות או בעלות קבוצה קוטבית, ותכונה זו מאפשרת להן להיקשר ולהתמוסס במים או בממס קוטבי אחר.

43. היפוך (Inversion): היפוך חומר גנטי על גבי כרומוזום מסוים. נגרם בשל אירוע שבו מקטע בכרומוזום ניתק מן הכרומוזום השלם ומתאחה עימו מחדש בדיוק באותו מקום אך בכיווניות הפוכה לשאר הכרומוזום.

44. המוגלובין (Hemoglobin): תצמיד חלבונים המשמש נשא חמצן בתאי דם אדומים, ובעיקר בחולייתנים. התצמיד מורכב מארבע שרשרות של החלבון גלובין (globin), שבכל אחת מהן משובצת קבוצת הִם (Heme) ובה יון ברזל דו-ערכי. כל יון ברזל יכול לקשור באופן הפיך מולקולת חמצן אחת (O₂), ומכאן שתצמיד המוגלובין קושר 4 מולקולות חמצן. ההמוגלובין קושר חמצן כאשר הדם עובר בריאות או בזימים, ובמצבו זה נקרא אוקסיהמוגלובין. כאשר הדם עובר דרך הרקמות השונות, החמצן משתחרר מן ההמוגלובין, ובהמשך ההמוגלובין קושר ומוביל גזים – תוצרי לוואי רעילים של נשימה תאית, כמו פחמן דו-חמצני – מחלקי הגוף השונים לריאות או לזימים. מחסור בהמוגלובין מתבטא במגוון תופעות החל מעייפות וחיוורון ועד לקשיי נשימה. ידועות שרשרות שונות של גלובינים המכונות אלפא, בטא, גמא ודלתא והנבדלות זו מזו ברצף, באורך ובמשקל המולקולארי.

45. הנדסה גנטית (Genetic Engineering): מכלול התהליכים, השיטות והכלים המשמשים לשינוי מלאכותי מכוון של החומר הגנטי בתא או של האורגניזם, כדי להקנות להם תכונות רצויות. שינויים אלו נועדו לצורכי מחקר בסיסי או לצרכים יישומיים, למשל ברפואה, בחקלאות ובתעשייה. בלב ההנדסה הגנטית עומדות טכנולוגיות של DNA רקומביננטי, שיבוט וטרנספורמציה.

46. העמדת רצפים (Sequencing Alignment): העמדת רצפים, מלשון עֶמדָּה, היא השוואה וסידור של שני רצפים או יותר לצורך זיהוי של דמיון (ושוני) בין עמדות ואזורים בין רצפים, דמיון שייתכן שמקורו בקשר תפקודי, מבני או אבולוציוני בין הרצפים. להעמדת רצפים של RNA ,DNA או חלבונים משקל רב במחקר ביואינפורמטי.

47. זימוגן (Zymogen): הצורה הלא פעילה שבה אנזימים מסוימים נוצרים ומופרשים מן התא (קרוי גם פרואנזים). המנגנון נועד להגן על התא מייצר האנזים מפני פעולת האנזים, שכן האנזים הופך לפעיל רק לאחר שעבר שינוי מחוץ לתא.

48. חומצה אמינית (Amino acid): אבן הבניין של שרשרת חלבונית. מולקולה שבה קבוצת אמינו (NH₂), קבוצה קרבוקסילית
(COOH), מימן (H) ואחת מ-20 קבוצות שונות המכונות שיירי R קשורות אל פחמן מרכזי. שיירי R נבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם, במבנם ובמטענם, והם הקובעים את אופי החומצה האמינית, כך שבסך הכול קיימות 20 חומצות אמיניות שונות. חלבונים שונים נבדלים זה מזה בהרכב החומצות האמיניות, בסדר החומצות האמיניות, באורך השרשרת וכן במבנה המרחבי המתקבל מקיפול השרשרת בשל קשרים הנוצרים בין חומצות האמינו.

49. חומצת גרעין (Nucleic acid): פולימר הבנוי מנוקליאוטידים. בטבע מוכרות שתי חומצות גרעין – DNA ו-RNA. נוקליאוטיד המצוי כחלק משרשרת הפולימר, DNA או RNA, מורכב מבסיס חנקני (אחד מ-4: אדנין-A, גואנין-G, ציטוזין-C, ותימין-T ב-DNA או אורציל-U ב-RNA), סוכר (דאוקסי-ריבוז ב-   DNA או ריבוז ב-RNA) וקבוצת זרחה. נוקליאוטיד חופשי בתא מורכב באופן דומה, אלא שהוא מכיל שתי קבוצת זרחה נוספות.

50. חומצה דאוקסי ריבונוקלאית (Deoxyribonucleic acid DNA): חומצת גרעין שבה מאוחסן המידע התורשתי החיוני הדרוש לבניית מולקולות RNA וחלבונים הדרושים לשם מבנה ותפקוד תקין של תאים ואורגניזמים. מולקולת ה-DNA בנויה משני גדילים בעלי קוטביות הפוכה השזורים זה סביב זה ויוצרים סליל כפול. כל גדיל הוא פולימר שאבן הבניין שלו היא נוקליאוטידים שביניהם קשרים פוספו-דיאסטרים. כל נוקליאוטיד מורכב מקבוצת זרחה (חומצה זרחתית המקנה לו את מטענו השלילי) וסוכר (מסוג דאוקסי-ריבוז) – המהווים יחדיו את שדרת הגדיל – ושייר של אחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), גואנין (G), ציטוזין (C) או תימין (T). הגדילים מלופפים זה בזה. גדיל אחד קשור למשלים לו באמצעות קשרים כימיים חלשים (קשרי מימן) בין הבסיסים החנקניים: בין אדנין לתימין ובין גואנין לציטזין. מולקולות ה-DNA מאורגנות בכרומוזומים.

51. חומצה ריבונוקלאית (Ribonucleic acid): חומצת גרעין הנבנית על גבי תבנית של DNA בתהליך התעתוק ומהווה תעתיק מקטע של DNA. מולקולת ה-RNA היא חד-גדילית בדרך כלל. כל גדיל הוא פולימר שאבני הבניין שלו הם נוקליאוטידים שביניהם קשרים פוספו-דיאסטרים. כל נוקליאוטיד מורכב מקבוצת זרחה (חומצה זרחתית המקנה לו את מטענו השלילי) וסוכר (מסוג ריבוז) – המהווים יחדיו את שדרת הגדיל – ושייר של אחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), גואנין (G), ציטוזין (C) או אוראציל (U). מוכרים שלושה סוגים עיקריים של מולקולות RNA :RNA-שליח RNA ,(mRNA) מעביר (tRNA, לעתים נקרא גם RNA מוביל) ו-RNA ריבוזומלי (rRNA).

52. חיתוך פרוטאוליטי (Proteolysis): ביקוע (הידרוליזה) אנזימטי (על ידי פרוטאזות) של קשרים פפטידיים בין חומצות אמינו בחלבון וחיתוך החלבון. לעיכול שלם יש חשיבות ובמִחזור של חלבונים, בעוד שלביקוע מבוקר ומוגבל יש חשיבות בבקרת פעילות של חלבונים, כמו במקרה של זימוגנים.

53. חלבון (Protein): פולימר של חומצות אמיניות המחוברות זו לזו בקשרים פפטידיים. סוג החומצות האמיניות, הסדר שלהן והמבנה המרחבי שאותו הן יוצרות, הם שמקנים לחלבון את תכונותיו. סוג וסדר החומצות האמיניות המרכיבות את החלבון נקבע על פי רצף הנוקליאוטידים של הגן המקודד לחלבון. החלבון נוצר בתהליך התרגום על גבי הריבוזום. חלבונים משמשים כמעט לכל תפקיד בגוף ובתא, בין השאר: להגנה, לבנייה, לתובלה ולזירוז תהליכים כימיים. לכל חלבון יש תפקיד ייחודי. דוגמאות לחלבונים הן הורמונים, אנזימים ונוגדנים.

54. חלבון מאוחה (Fusion protein): חלבון המתקבל מביטוי של גן מאוחה אשר נוצר על ידי חיבור של רצפים של שני גנים בשיטות של הנדסה גנטית. לשם קבלת גן מאוחה נהוג להצמיד רצפי cDNA של גן המקודד לחלבון מסוים (כולו או חלק ממנו) לקצה של רצף cDNA של גן המקודד לחלבון אחר (כולו או חלק ממנו). תהליך זה מצריך את הסרת קודון סיום התרגום מרצף הגן הראשון ואת חיבור הגן השני באותה מסגרת קריאה. התוצאה היא גן המקודד לחלבון אחד רציף, שבו החלבון המקוּדד על ידי הגן השני נמצא מיד בהמשך החלבון המקוּדד על ידי הגן הראשון, כך ששניהם מוצמדים זה לזה.

55. טטרמר (Tetramer): כימיה, טטרמר (מיוונית: Tetra-ארבע, mer-יחידה) היא מולקולה – או תצמיד של מולקולות – המורכבת מארבע יחידות פשוטות יותר – מונומרים. במובן זה ניתן לראות בטטרמר פולימר קצר. ארבע יחידות הבסיס יכולות להיות זהות זו לזו או שונות זו מזו.

56. טרנסגן (transgene): מקטע DNA זר שהוחדר לתא או לאורגניזם. טרנסגן הוא לרוב גן שמקורו באורגניזם אחר או מקטע DNA רקומביננטי, והטרנסגן מקנה לתא או לאורגניזם תכונה חדשה.

57. טרנסלוקציה (Translocation): אירוע שבו מקטע בכרומוזום משנה את מיקומו ועובר למיקום אחר בתוך כרומוזום המקור (מיעוט המקרים) או בכרומוזום אחר לא הומולוגי (מרבית המקרים). כלומר – החלפת מקטעים בין כרומוזומים שונים לא הומולוגיים (נפוץ) או בתוך אותו הכרומוזום (נדיר).

58. טרנספורמציה (Transformation): תהליך קליטה של DNA זר לתוך תא, המוביל לשינוי החומר הגנטי ולשינוי בתכונות התא. המונח טרנספורמציה משמש גם לתיאור התמרה, כלומר, התהליך שבו תא נורמלי הופך לתא סרטני.

59. יוביקוויטין (Ubiquitin): חלבון בקרה שמור וקטן (אורכו 76 חומצות אמינו) המתבטא בכל התאים ביצורים אאוקריוטיים ומשמש לסימון חלבונים שנועדו לפירוק על ידי הפרוטאוזום. על גילוי מסלול פירוק החלבונים תלוי-היוביקוויטין זכו פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר מן הטכניון (יחד עם פרופ' ארווין רוז) בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

60. כרומוזום (Chromosome): גופיף המורכב ממולקולת DNA ארוכה וממולקולות חלבון ומכיל את החומר התורשתי של התא. החלבונים, ובראשם היסטונים, מסייעים לארגון ולדחיסה של ה-DNA וכתוצאה מכך הכרומוזום נצבע בצבע חזק יחסית לשאר מרכיבי התא, ומכאן שמו (ביוונית: Chroma-צבע, soma-גופיף ומכאן גופיף בעל צבע). בתאים הפרוקריוטיים קיים כרומוזום מעגלי יחיד בתא. התאים האאוקריוטיים, לעומתם, מכילים מספר כרומוזומים הממוקמים בגרעין התא. באדם 22 זוגות של כרומוזומים אוטוזומליים וזוג אחד של כרומוזומי מין.

61. לחץ אוסמוטי (Osmotic pressure): לחץ הנוצר בתמיסה שבה יש מומסים, ומהווה קנה מידה ללחץ הידרוסטטי. זהו הלחץ המופעל על ידי מולקולות המים (או ממס אחר) לעבור מתמיסה בעלת ריכוז מומסים נמוך לתמיסה בעלת ריכוז מומסים גבוה, כאשר שתי התמיסות מופרדות בקרום (ממברנה) חדיר למחצה. לחץ אוסמוטי הוא הלחץ הדרוש להפסקת האוסמוזה, והוא מושפע מריכוז המומסים ומן הטמפרטורה.

62. מאגר מידע (Database): אוסף של נתונים המאוחסן לרוב על גבי אמצעי מגנטי או אופטי, והמיועד לעיבוד ממוחשב. נקרא גם מסד נתונים או בסיס נתונים.

63. מאקרופאג' (Macrophage): תא פגוציט בולעני של המערכת החיסונית. מקור המקרופאג'ים בתאים מונוציטים – תאי דם לבנים, והם משמשים הן להרס אנטיגנים זרים (כגון חיידקים ונגיפים וגם תאים סרטניים) והן כתאים המציגים אנטיגנים ומפרישים חומרים לעירור המערכת החיסונית. מקרופאג'ים מצויים ברקמת חיבור, בקשרי הלימפה, בדם, במוח העצמות, בטחול ובכבד.

64. מבנה מרחבי (Spatial structure): ההתארגנות התלת-מְמדית, או הקיפול, של מקרומולקולות, כתוצאה מקשרים כימיים בין אטומים. ככל שמדובר בחלבונים, מבחינים בין 4 רמות של מבנים: מבנה ראשוני (Primary structure) שהוא מבנה קווי פשוט הנובע מרצף חומצות האמינו בשרשרת ומהקשרים הפפטידיים ביניהן; מבנה שניוני (Secondary structure) שבו נוצרים קשרי מימן בין חומצות אמינו מסוימות הגורמים ליצירת אחת משתי צורות עיקריות: סליל אלפא או משטח בטא; מבנה שלישוני (Tertiary structure) הוא מבנה תלת-מְמדי המעניק לחלבון את יכולתו לפעול ונוצר בשל מגוון קשרים (אינטראקציות הידרופוביות, אינטראקציות יוניות, קשרי מימן, גשרים די-סולפידיים (S-S) בין שיירי חומצת האמינו ציסטאין, וכו'); ומבנה רביעוני (Quaternary structure) המתייחס לארגון המרחבי של תצמיד (Complex) ובו שתי שרשרות פוליפפטידיות או יותר, שביניהן קשרים לא קוולנטיים.

65. מוטיב (Motif): הוא מקבץ אופייני של מספר חומצות אמינו חיוניות השמורות ברצף או במבנה אופייני בקיפול החלבון. חומצות אלו הן בעלות חשיבות ביולוגית למבנהו של החלבון, לפעילותו או לתפקודו. לרוב ניתן לזהות את המוטיבים כבר במבנה הראשוני של החלבון, כלומר, ברצף החלבון. דוגמאות למוטיבים נפוצים: מוטיב "אצבע אבץ" (Zinc-Finger) המשמש לקישור DNA ובו 4 חומצות אמינו שמורות במיקום יחסי מוגדר, או המוטיב המבני אימונוגלובולין הנפוץ בנוגדנים וקולטנים ומשמש לקישור חלבונים וליגנדים. לצד חשיבותו לתפקיד ולמבנה, קיומו של מוטיב יכול להעיד על השתייכות למשפחת חלבונים משותפת. על אף שמרבית המוטיבים הידועים שזוהו משתייכים לחלבונים, ידועים גם מוטיבים של נוקליאוטידים ב-DNA וב-RNA..

66. מוטציה (Mutation): שינוי כלשהו במידע התורשתי. לדוגמה- החסרה, הוספה או שינוי של נוקליאוטיד אחד או יותר של המידע התורשתי, כלומר שינוי ברצף של גנים או במבנה של כרומוזומים. לא כל מוטציה באה לידי ביטוי בפנוטיפ של הפרט. למעשה רק חלק קטן מאוד מהמוטציות המתרחשות באות לידי ביטוי ואחראיות לשינוי תכונה של הפרט. מרבית המוטציות מקורן בשינוי ב-DNA, אך לעתים מוטציות מתרחשות ב-RNA. כאשר המוטציה חלה בתאי הזוויג היא עשויה לעבור בתורשה לצאצאים.

67. מחדר (Insert): מקטע DNA זר המוחדר לגנום או לנשא, כגון פלסמיד או נגיף. נשא אשר קלט לתוכו מחדר נקרא נשא רקומביננטי.

68. מחלה תורשתית (Hereditary disorder): מחלה הנגרמת משינויים בחומר הגנטי, ה-DNA, והעוברת בתורשה מדור לדור באמצעות תאי המין. המחלה נובעת לרוב מאחד משני סוגים של מוטציות: א. מוטציה הקיימת בגן (או משינוי במערך הכרומוזומלי) ומורשת מאחד ההורים (מוטציה דומיננטית) או שניהם (מוטציה רצסיבית); ב. מוטציה שהופיעה בתאי המין (ביצית או זרע) שיצרו את העובר. לדוגמה: המופיליה, טאי זקס, תלסמיה ועוד. מחלות תורשתיות נבדלות ממחלות שמקורן בשינויים לא מולדים בחומר הגנטי, ושמופיעים ברקמה מסוימת (מוטציה סומטית), כגון שינוי הגורם לסרטן ברקמה מסוימת.

69. מיטוכונדריון (Mitochondrion): אברון המצוי בציטופלסמה של תאים אאוקריוטיים שבו מתבצע השלב הסופי בנשימה התאית האירובית ובו מתקבלות רוב המולקולות עתירות האנרגיה, כגון ATP. על כן המיטוכונדריון, ובצורת הרבים מיטוכונדריה, נחשב ל"תחנת הכוח" של התא.

70. מין (Species): היחידה הבסיסית ביותר למיון יצורים חיים בעולם הטבע. קבוצה של אורגניזמים המסוגלים להתרבות ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים. בין מינים שונים קיים מחסום רבייתי, כך שרק אורגניזמים המשתייכים לאותו המין יכולים להעמיד צאצאים פוריים (במינים שבהם קיימת רבייה אל-מינית, כמו אמבות, האבחנה בין מינים נשענת על התכונות המורפולוגיות והפיזיולוגיות).

71. מיפוי (Mapping): תהליך הקובע את המיקום המשוער של גנים ושל סמנים גנטיים אחרים על גבי מולקולת DNA גנומי ואת המרחק המשוער ביניהם. במפה פיזית המרחק בין אתרים בגנום ניתן ביחידות של מספר נוקליאוטידים, בעוד שבמפה גנטית המרחק הוא יחסי ומצוין ביחידות תאחיזה (סנטי-מורגן (cM)) . המפה היא כלי חשוב המסייע לקשור בין פנוטיפ מסוים לבין הגנים המצויים בגנום והחלבונים שהם תוצרי הגנים.

72. ממלכה (Kingdom): הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון יצורים חיים בעולם הטבע. הרמה הגבוהה ביותר היא ממלכת-על או תחום (Domain).

73. מסגרת קריאה (Reading frame): כל אחת מן האפשרויות לקרוא רצף נוקליאוטידים כסדרה של קודונים כשאורך כל קודון הוא שלושה נוקליאוטידים. מסגרות הקריאה נבדלות במיקום הנוקליאוטיד הראשון המגדיר את מיקום הקודון הראשון. בכל מולקולה של DNA דו-גדילי קיימות שש מסגרות קריאה, שלוש בכל גדיל. מסגרות הקריאה נקראות בכיוון 5' à 3'.

74. מסגרת קריאה סגורה (Closed Reading frame): מסגרת קריאה שמכילה קודוני עצירת תרגום בסמוך לקודון התחלת התרגום. נקראת גם מסגרת קריאה חסומה.

75. מסגרת קריאה פתוחה (Open Reading frame ORF): צף נוקליאוטידים ב-DNA או ב-RNA הנקרא בשלשות; התחום בין שלשת נוקליאוטידים המהווה קודון התחלת התרגום ובין שלשת נוקליאוטידים המהווה קודון סיום תרגום. מסגרת קריאה פתוחה נושאת את המידע התורשתי הנחוץ לייצור חלבונים ופפטידים בתהליך התרגום.

76. מעכב (Inhibitor): חומר שמתקשר לאנזימים ומעכב, מאט ואף מונע את פעילותם.

77. מעכב תחרותי (Competitive inhibitor): חומר בעל מבנה מרחבי הדומה לזה של הסובסטרט, ולכן הוא מתחרה עם הסובסטרט על קישור לאתר הפעיל של האנזים. קישור המעכב התחרותי לאתר הפעיל של האנזים מונע את קישור הסובסטרט וכך מעוכבת פעילות האנזים.

78. מערכת מודל (Model organism): יצור חי אשר נחקר באופן מוגבר בביולוגיה/רפואה/פסיכולוגיה. ביצוע מחקר במערכות המודל הוא נגיש ומעשי יותר מבחינה לוגיסטית, כלכלית, טכנית ואתית. למערכות המודל מאפיינים המאפשרים מחקר וניסויים במעבדה. יתרונן של מערכות המודל הוא בהתפתחותן, בפריון, במחזור החיים, במימדים, בסביבת הגידול, בעלויות הגידול, בזמינותן, בפשטותן, ובאפשרות לבצע בהן מניפולציות/שינויים ולהעמיד ניסויים בקנה מידה מבוקש. כיוון שמרבית האורגניזמים דומים בהיבטים ביולוגיים שונים, ניתן להשליך את ממצאי המחקר במערכות המודל גם על מערכות אחרות, ובכללן האדם.

79. מפל ריכוזים (Concentration gradient): הפרש או הבדל בריכוז חומר לאורך מרחק. לדוגמה: הבדל בריכוז יונים בין פנים התא ובין החלק שמחוצה לו, או הבדל בין תמיסה מרוכזת ובין תמיסה דלילה המופרדות בקרום.

80. משטח בטא (Beta Sheet): מוטיב במבנה השניוני של חלבונים. משטח בטא הוא מבנה של שכבות הנוצר כאשר השרשרת הפוליפפטידית יוצרת מקטעים פרושים, הקרויים גדילי בטא (Beta strands), המסודרים במקביל זה לצד זה והקשורים זה לזה בקשרי מימן.

81. משפחת חלבונים (Protein family): קבוצה של חלבונים בעלי דמיון (הומולוגיה) ברצף, במבנה ובפעילות. ברוב המקרים החלבונים במשפחה קשורים זה לזה מבחינה אבולוציונית וחולקים חלבון-אב קדמון משותף. החלבונים המשתייכים למשפחת חלבונים מסוימת מקוּדדים על ידי גנים שגם הם משתייכים לאותה משפחת גנים.

82. נבג (Spore): תא או גופיף רבייה רדום, לרוב חד-תאי או בעל תאים אחדים הקיים באצות, צמחים, פטריות ובמינים שונים של מיקרואורגניזמים. הנבג עמיד בפני גורמי סביבה כגון יובש, מליחות וחום ויכול לשמור על חיותו במשך תקופות ארוכות. מן הנבג יתפתח אורגניזם שלם, במישרין או לאחר מיזוג עם נבג אחר.

83. נוקליאוטיד (Nucleotide): תרכובת אורגנית המורכבת מטבעת סוכרית חמש פחמנית, בסיס חנקני וקבוצת זרחה. הנוקליאוטידים הם יחידות הבניין של חומצות הגרעין: ה-DNA וה-RNA. בנוקליאוטידים המרכיבים את ה-DNA הטבעת הסוכרית היא מסוג ריבוז, והבסיסים החנקניים הם הפורינים גואנין (G) ואדנין (A) והפירימידינים ציטוזין (C) ותימין (T). לעומת זאת בנוקליאוטידים המרכיבים את ה-RNA הטבעת הסוכרית היא מסוג דאוקסי-ריבוז, וניתן למצוא את הבסיס החנקני אורציל (U) במקום תימין (T). נוקליאוטיד חופשי המיועד לקישור לשיבוץ בחומצת גרעין (DNA או RNA) מכיל 3 קבוצות זרחה (וסימונו deoxy-Nucleotide ,dNTP
tri-phosphate), ושתיים מהן מוסרות במהלך קשירת שני נוקליאוטידים סמוכים בתהליך הסינתזה של חומצת הגרעין.

84. נישה אקולוגית (Ecological niche): המרחב הרב-ממדי שבו אורגניזם מתקיים, פועל ומתרבה. המרחב מוגדר על פי מכלול התנאים הפיזיקאליים, הכימיים והביולוגיים, המשאבים, זמני הפעילות ויחסי הגומלין שאורגניזם מקיים עם סביבתו. במקרים רבים נישה מתייחסת גם לאזור מסוים בבית גידול נתון, שמתקיימים בו תנאים שונים מסביבתו הקרובה.

85. סובסטראט (Substrate): בכימיה וביוכימיה המונח סובסטרט מתייחס לחומר המוצא, הנקרא מצע ולעיתים גם מגיב, ועליו פועל אנזים בתהליך של פירוק או הרכבה. בביולוגיה המונח סובסטרט מתייחס לעתים גם למצע הגידול (Growth medium), קרי לשכבת הבסיס המכילה חומרי מזון ובה ניתן לגדל ולהרבות תאים בתרבית רקמה או מיקרואורגניזמים.

86. סוג (Genus): רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים. בהיררכיית המיון הסוג ממוקם תחת משפחה (Family) ומעל מין (Species). הסוג כולל בדרך כלל מספר מינים שונים. כך לדוגמה, דוב הוא סוג ובו מינים שונים כגון דוב קוטב, דוב חום, דוב גריזלי ועוד.

87. סינפסה (Synapse): בעברית: מצמד או מִסְנָף. זהו אזור או מרווח זעיר בין תא עצב ותא מטרה, שבו מתרחשים תהליכים כימיים הגורמים להולכת אותות עצביים. הסינפסה כוללת אקסון של תא עצב משדר (Pre-synaptic cell) המשחרר מוליך/מעביר עצבי (neurotransmitter) בתגובה לדחף עצבי אל המרווח הסינפטי, המוליך/מעביר העצבי עובר מרחק קצר ביותר ונקלט על ידי קולטן מתאים המצוי בקרום תא המטרה הקולט (Post-synaptic cell) שהוא תא עצב, תא שריר, או תא של בלוטת הפרשה.

88. סליל אלפא (Alpha helix): מוטיב במבנה השניוני של חלבונים. מבנה דמוי קפיץ הנוצר על ידי קשרי מימן בין כל חומצה אמינית לחומצה האמינית הרחוקה ממנה מרחק ארבע חומצות אמינו ברצף החלבון. בסיבוב שלם בסליל יש בממוצע כ-3.6 חומצות אמינו, ואורך הסיבוב הוא 5.4Å.

89. סמן גנטי (genetic marker): גן או מקטע DNA בעל מיקום ידוע בכרומוזום או פנוטיפ (תכונה) שניתן לזיהוי בקלות ושאללים שונים שלו מוכרים. ניתן לעקוב אחר דרך ההורשה שלו ולהשתמש בו באבחונים גנטיים.

90. ספליסוזום (Spliceosome): קומפלקס גדול המורכב מחלבונים ומולקולות RNA קטנות האחראי לשחבור מולקולות ה-pre-mRNA בתאים אאוקריוטיים. בתהליך השחבור מורחקים האינטרונים, בעוד שאקסונים מאוחים זה עם זה.

91. ספרייה גנומית (Genomic library): אוסף של שבטים (clones) המכילים מקטעי DNA המייצגים יחד את הגנום השלם של אורגניזם מסוים. בכל שבט מקטע אחר של DNA משובץ בנשא, כגון פלסמיד או בקטריופאג'. ספרייה גנומית משמשת למיפוי DNA של אורגניזם, לשיבוט ואיתור של גן מסוים האחראי לתכונה מסוימת מתוך כלל הגנום. יש לזכור כי בספרייה גנומית אמנם ניתן למצוא ייצוג לכל הגנים, אך רוב המקטעים אינם מכילים גנים אלא DNA אחר.

92. ספריית דנ"א משלים (cDNA library): אוסף של שבטים (clones) המכילים מקטעי DNA משלים שנבנו על סמך מולקולות RNA שליח. השבטים מייצגים יחד את הרכב ה-RNA באורגניזם מסוים, בשלב התפתחותי או ברקמה מסוימת ותחת תנאים מסוימים. בכל שבט מקטע אחר של DNA משלים משובץ בנשא כגון פלסמיד או בקטריופאג'. יש לזכור כי בספרייה של DNA משלים יש ייצוג שונה לגנים שונים, הן מבחינה איכותית והן מבחינה כמותית. זאת כיוון שבתא נתון ובמצב נתון מגנים מסוימים יש הרבה RNA, מאחרים יש מעט, ויש גנים שאינם מתבטאים כלל.

93. עץ פילוגנטי (Phylogenetic tree): תצוגה גרפית דמויית עץ המייצגת את היחסים האבולוציוניים בין מינים שונים, ולכן גם נקראת אילן יוחסין אבולוציוני. כל קצה ענף מייצג יחידת מיון טקסונומית, לדוגמה, מין. אורך הענף מייצג ברוב המקרים את הזמן שחלף מפיצול מין יחיד לשני מינים נפרדים חדשים. נקודת המוצא לפיצול מייצגת את האב הקדמון המשותף לשני מינים. בעבר נהגו לבנות עצים פילוגנטיים על בסיס דמיון מורפולוגי, בעוד שכיום מקובל להתבסס על מידע מולקולארי הנוגע לרצפים של גנים ו/או חלבונים.

94. פולימר (Polymer): מולקולה גדולה מאוד המורכבת ממספר רב של מולקולות זהות וקטנות יחסית -המונומרים. חלבונים וחומצות הגרעין, DNA ו-RNA, הם דוגמאות לפולימרים.

95. פוספטאז (Phosphatase): אנזים המזרז את ההידרוליזה של קבוצת זרחה ממולקולות שונות. תהליך זה קרוי גם דה-פוספורילציה, שכן קבוצת הפוספט מוסרת מן הסובסטרט.

96. פורמט "פאסטה" (FASTA format): צורת כתיבה מוסכמת המייצגת את רצף הנוקליאוטידים בחומצת גרעין או את רצף חומצות האמינו בחלבון. בשורת הפתיחה שראשיתה בסימן “<” מופיע תיאור הרשומה, ובשורות לאחר מכן מופיע הרצף, וכל נוקליאוטיד או חומצה אמינית מיוצגים באות אחת וללא רווחים או מספור.

97. פיזור (או עקיפה) של קרני רנטגן (X – ray diffraction): שיטה לפענוח מבנים של מולקולות. השיטה מתבססת על מדידת התבניות שיוצרות קרני רנטגן לאחר מעברן דרך גביש (שהוא מבנה מסודר ומחזורי של מולקולה), ומכך ניתן ללמוד על עמדות וסידור האטומים במולקולה או על זהות החומר הגבישי. זוהי השיטה הנפוצה ביותר לקביעת המבנה של מקרומולקולות כגון: RNA ,DNA וחלבונים שונים.

98. פלסמודיום (Plasmodium): טפיל חד-תאי רב-גרעיני המשתייך לפרוטוזואה. מבחינת מיון טקסונומי מדובר על סוג (Genus) שארבעה מינים (Species) בו גורמים למחלת המלריה באדם, ומינים אחרים תוקפים אנשים ובעלי חיים אחרים – כגון עופות, זוחלים, מכרסמים – וגורמים למחלות שונות בהם. רביית הפלסמודיום הגורם למחלת המלריה, היא מורכבת וכוללת רבייה לא מינית באמצעות התפצלות באדם, ורבייה מינית באמצעות נבגים (גמטוציטים) שעוברים הפריה במערכת העיכול של נקבת יתוש האנופלס.

99. פלסמיד (Plasmid): מולקולת DNA מעגלית חוץ-כרומוזומלית קטנה שעשרות עותקים שלה קיימים בציטופלסמה של רוב תאי החיידקים והשמרים. לפלסמיד יכולת ריבוי עצמאית ללא תלות בהכפלת גנום התא. מולקולת הפלסמיד כוללת גנים בודדים שאינם חיוניים לחיידק או לשמר בתנאי סביבה רגילים. הפלסמידים הם כלי מרכזי בתחום ההנדסה הגנטית ומשמשים בעיקר כנשא לשיבוט גנים. על מנת שפלסמיד יהווה נשא יעיל, עליו להכיל אתרי הכרה לאנזימי הגבלה, מוצא הכפלה וסימני ברירה (גנים המקנים עמידות בפני אנטיביוטיקה, לדוגמה.

100. פנוטיפ (Phenotype): הביטוי הנראה לעין של תכונה או מאפיין ביוכימי של אורגניזם. הפנוטיפ הוא תוצר יחסי הגומלין בין הגנוטיפ ובין ותנאי הסביבה.

101. פרוטאוזום (Proteasome): תצמיד חלבוני גדול בעל מבנה דמוי חבית שבו מתבצע פירוק חלבונים שאין צורך בהם או חלבונים פגומים (נקרא גם פרוטאוליזה). חלבונים המיועדים לפירוק בפרוטאזום מסומנים על ידי הוספת שרשרת של חלבון קטן הקרוי יובקוויטין (ubiquitin), מזוהים על ידי הפרוטאזום, ובו מפורקים קשרים פפטידיים לקבלת פפטידים קצרים באורך ממוצע של 7-9 חומצות אמינו, בתהליך הדורש אנרגיה (ATP). לפרוטאוזום תפקיד חשוב בבקרת הפעילות, היציבות והכמות של חלבונים בתא, והוא מהווה חלק ממחזור של חלבונים פגומים.

102. פרוטאום (Proteome): כלל החלבונים המתבטאים בתא רקמה או באורגניזם, בנקודת זמן מסוימת ובתנאים מסוימים. המונח נקבע בשנת 1994 על ידי מרק וילקינס (Marc Wilkins), ומקורו מצירוף המילים Protein-חלבון ו-Genome-כלל הגנים שמקודדים לחלבונים. לענף המחקר הבוחן את התבטאות חלבוני הפרוטאום, את השינויים שהם עוברים, את האינטראקציות ביניהם ואת פעילותם קוראים פרוטאומיקה (Proteomics).

103. פרויקט הגנום (Genome project): פרויקט מחקר שמטרותיו לקבוע את רצף כלל הנוקליאוטידים ולמפות את כל הגנים בגנום השלם של אורגניזם (בעלי חיים, צמחים, פטריות, חיידקים או וירוסים).

104. רצף מקדם (Promoter)/פרומוטר: רצף של DNA המצוי לפני (במעלה) האזור המבני של הגן, ומשמש כאזור בקרה המכתיב את עיתוי תעתוק הגן ואת עוצמתו. אל אתרי קישור במקדם נקשרים תצמיד התעתוק, המכיל את האנזים RNA-פולימראז וחלבונים מסייעים, וכן גורמי תעתוק, וממנו מתחיל תהליך התעתוק של הגן שבסופו מתקבלת מולקולת RNA. לכל גן או רצף של DNA שמתועתק כיחידה אחת יש מקדם משלו.

105. פרוקריוט (Prokaryote): אורגניזמים המאופיינים בהיעדר גרעין אמתי ומוגדר (ושאר מדורים תאיים ממברנליים, כגון מיטוכונדריה וכלורופלסט). למעשה, בפרויקריוטים אין הבחנה ברורה בין חלקי התא השונים, והאברונים והחומר הגנטי מצויים בציטופלסמה. מרבית האורגניזמים הפרוקריוטיים הם חד-תאיים ומשתייכים לממלכות הבקטריה (Bacteria) והארכיאה (Archaea).

106. פרלוגיה (Paralogy): גנים (או תוצריהם, כלומר חלבונים) הומולוגיים אשר מצויים באותו המין ודומים ברצף, במבנה ובתפקיד. מקור הפרלוגיה באירוע הכפלה של גן או של מקטע כרומוזומלי. מקור הרצפים הפרלוגיים, אשר לרוב מרכיבים משפחה של גנים או חלבונים, הוא ברצף קדמון משותף. דוגמה: הגן להמוגלובין אלפא מאדם והגן להמוגלובין בטא מאדם.

107. ציטופלזמה (Cytoplasm): כל מרכיבי התא התחומים על ידי קרום התא, מלבד הגרעין בתאים אאוקריוטים. הציטופלסמה מכילה את הציטוזול (כלומר, הנוזל התוך-תאי ובו מומסים שונים) וכן מבנים ואברונים כגון מיטוכונדריה ועוד. בציטופלסמה מתרחשים תהליכים תאיים חיוניים כמו גדילה, מטבוליזם, תרגום ועוד.

108. קבוצת זרחה (Phosphate group): קבוצה יונית המכילה אטום זרחן אחד וארבעה אטומי חמצן, ועל כן היא מיוצגת כ-PO₄^–. לקבוצת הזרחה חשיבות רבה לתהליכי חיים, בשל היותה מרכיב חשוב למבנה חומצות הגרעין, DNA ו-RNA, למבנה מולקולות עתירות אנרגיה כגון ATP, למבנה פוספוליפידים בקרום התא ועוד.

109. קביעת רצף (Sequencing): שיטה לקביעת הסדר שבו ערוכות אבני הבניין בפולימר. מדובר בסדר הנוקליאוטידים במולקולת DNA או DNA משלים (cDNA, שמקורה במולקולת mRNA) או ברצף של חומצות האמינו במולקולות חלבון.

110. קו – פקטור (Co – Factor): חומר משלים הנדרש לשם קיום תגובה אנזימתית. קו-פקטורים כוללים קו-אנזימים ויונים של מתכות (לדוגמה, ברזל ומגנזיום). יש חשיבות לכמות וזמינות הקו-פקטור בעת התהליך האנזימתי.

111. קוד זיהוי (Accession number): מאפיין ייחודי הניתן לכל רשומה במאגרי המידע ומאפשר לזהות ולאתר רשומה זו בלבד באופן חד-ערכי וחד-משמעי במאגרי המידע. זהו סמל קבוע לכל רשומה, הבנוי מאותיות וספרות בהתאם לסוג הרשומה והמאגר. הקוד דומה למספר זהות במאגר מרשם האוכלוסין או לקוד ספר בספרייה.

112. קודון (Codon): רצף של שלושה נוקליאוטידים סמוכים ב-DNA או ב-RNA המהווה קוד לחומצה אמינית אחת או קוד לסיום תהליך התרגום. רצף הנוקליאוטידים בקודון ב-mRNA משלים את זה שבאנטי-קודון שב-tRNA אשר נושא חומצה אמינית מסוימת.

113. קודון התחלת תרגום (Initiation codon): שלשת נוקליאוטידים, הקרויה גם קודון, על גבי מולקולת ה-mRNA המסמנת לריבוזומים את התחלת תהליך התרגום לחלבון. בדרך כלל קודון התחלת התרגום הוא הקודון AUG, המקודד לחומצה האמינית מתיונין (Met).

114. קודון עצירת תרגום (Stop codon): אחד משלושת הקודונים (UAA, UAG, UGA) המסמנים לריבוזומים על סיום תרגום של ה-mRNA לחלבון. קרוי גם קודון סיום תרגום.

115. קולטן (Receptor): חלבון על פני קרום התא (או בתוך הציטופלסמה) שיכול לקשור באופן סלקטיבי מולקולת אות, ליגנד. קישור זה מוביל לשינוי מבני ועירור הקולטן ולהפעלת שרשרת אותות המובילים לשינוי פיזיולוגי, לדוגמה בפעילות תאית, מטבוליזם או ביטוי גנים.

116. קינאז (Kinase): אנזים שמזרז העברה של קבוצות זרחה ממולקולת ATP (או ADP) למולקולות שונות. נקרא גם פוספוקינאז.

117. קצה 3' (3' end): אחד משני הקצוות של כל גדיל המרכיב את מולקולת ה-DNA או ה-RNA. בקצה זה נמצאת בדרך כלל קבוצת הידרוקסיל (OH) המחוברת לפחמן בעמדה 3 בסוכר.

118. קצה 5' (5' end): אחד משני הקצוות של כל גדיל המרכיב את מולקולת ה-DNA או ה-RNA. בקצה זה נמצאת בדרך כלל קבוצת זרחה (PO₄^-2) המחוברת לפחמן בעמדה 5 בסוכר.

119. קצה אמיני (N terminal end): לשרשרת של חומצות אמינו יש בקצה אחד קבוצה אמינית (NH₂) חופשית שמקורה בחומצה האמינית שתורגמה ראשונה (לרוב מתיונין). על כן קצה זה נחשב ל"תחילתה" של השרשרת הפוליפפטידית.

120. קצה קרבוקסילי (C terminal end): לשרשרת של חומצות אמינו יש בקצה אחד קבוצה קרבוקסילית (COOH) חופשית שמקורה בחומצה האמינית שתורגמה האחרונה. על כן קצה זה נחשב ל"סופה" של השרשרת הפוליפפטידית.

121. קרום התא/ממברנת התא (Plasma or cell membrane): המעטפת המקיפה את הציטופלסמה ומפרידה את התא מסביבתו. קרום התא חדיר למחצה ומקנה בררנות ובקרה החיוניות לשליטה על תכולת התא והרכבו. לקרום מבנה אופייני הכולל דו-שכבת שומן (פוספו-ליפידים) שבה ועל פניה משובצים חלבונים. חלבונים אלה מבצעים תפקודים רבים, ביניהם העברת חומרים וקליטת אותות המגיעים מחוץ לתא, כלומר, מן הסביבה או מתאים סמוכים.

122. קשרי הגופרית (Disulfide bonds): קשרים קוולנטים הנוצרים בין שתי קבוצות תיול (SH). לקשרים אלא תפקיד חשוב בייצוב המבנה השלישוני של חלבונים, כאשר אטומי הגָפרית המצויים בשיירים הצדדיים של שתי חומצות האמינו ציסטאין (Cys, או בקיצור C) יוצרים קשר S-S.

123. קשרי ואן דר ואלס (Van Der Waals forces): כוחות או קשרים אלקטרוכימיים חלשים לא קוולנטיים בין אטומים או מולקולות הנובעים מקוטביות (רגעית או קבועה) של המולקולה. נקראים על שם המדען ההולנדי Johannes Diederik van der Waals (1837-1923), אשר זכה בפרס נובל לפיזיקה (1910) על גילויים של כוחות אלו.

124. קשרי מימן (Hydrogen bonds): קשר כימי חלש שנוצר בין שני מטענים אלקטרוניים חלקיים בעלי קוטביות הפוכה. קשר מימן מתקיים בין אטומי מימן ובין אטום בעל אלקטרו-שליליות גבוהה יותר, כגון אטום חמצן, חנקן או פלואור. קשרי מימן חיוניים בחיי היום-יום, לשמירה על מולקולות המים יחד, לקביעת מבנה ה-DNA ומבנים של חלבונים ועוד.

125. קשר פפטידי (Peptide bond): קשר קוולנטי המחבר חומצות אמינו. הקשר הפפטידי הנוצר בין קצה אמיני (NH₂) של חומצה אמינית אחת לקצה קרבוקסילי (COOH) של חומצה אמינית אחרת אגב שחרור מולקולת מים. הקשר הפפטידי, שהוא למעשה קשר אמידי (CONH), ניתן לפירוק על ידי אנזימים מיוחדים בתא.

126. ריבוזום (Ribosome): אברון בציטופלסמה המשמש כאתר סינתזת החלבונים שבו מתרחש תרגום ה-RNA שליח (mRNA) לרצף חומצות אמינו בתיווך RNA מעביר (tRNA). הריבוזום בנוי משתי תת יחידות, כל תת יחידה כוללת RNA ריבוזומלי (rRNA) ומספר רב של חלבונים. הריבוזומים נמצאים בכל סוגי התאים ובכל יצור חי. על פענוח מבנה הריבוזום זכתה הפרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע בפרס נובל בכימיה לשנת 2009.

127. רנ"א (Ribonucleic acid, RNA): חומצת גרעין הנבנית על גבי תבנית של DNA בתהליך התעתוק ומהווה תעתיק של מקטע ממנו. מולקולת ה-RNA היא חד-גדילית בדרך כלל. כל גדיל הוא פולימר שאבני הבניין שלו הן נוקליאוטידים שביניהם קשרים פוספו-דיאסטרים. כל נוקליאוטיד מורכב מקבוצת זרחה (חומצה זרחתית המקנה לו את מטענו השלילי) ומסוכר (מסוג ריבוז) – המהווים יחדיו את שדרת הגדיל – ומשייר של אחד מארבעה בסיסים חנקניים: אדנין (A), גואנין (G), ציטוזין (C) או אוראציל (U). מוכרים שלושה סוגים עיקריים של מולקולות RNA :RNA שליח RNA ,(mRNA) מעביר (tRNA, לעתים נקרא גם RNA מוביל) ו-RNA ריבוזומלי (rRNA).

128. רנ"א מעביר (Transfer RNA – tRNA): סוג של RNA המעורב בתהליך התרגום כמתאם בין רצף הקודונים במולקולת ה-mRNA לבין החומצות האמיניות בחלבון הנוצר. למולקולת ה-tRNA מבנה ייחודי שבו אתר קושר חומצה אמינית ייחודית בעוד שמהעבר השני של המולקולה ישנו האנטי-קודון שנקשר אל הקודון ב-mRNA באמצעות השלמת נוקליאוטידים. כך מולקולות ה-tRNA נושאות ומובילות חומצות אמינו אל הריבוזום, שם הן מתווספות לשרשרת הפפטידית הנבנית על פי הרצף הגנטי המקודד ב-mRNA  והמכתיב את זהות חומצות האמינו וסדרן.

129. רנ"א פולימראז (RNA polymerase): האנזים שמזרז יצירת מולקולת RNA מנוקליאוטידים בודדים על בסיס תבנית DNA. בתהליך התעתוק ה-RNA פולימראז אחראי להציב מול כל נוקליאוטיד בגדיל התבנית הקיים נוקליאוטיד חדש (של RNA) המשלים לו ולקשור בין הנוקליאוטידים החדשים באמצעות קשרים פוספו-דיאסטרים. בתאים פרוקריוטיים (חיידקים) ידוע סוג אחד של RNA פולימראז אשר אחראי לסינתזה של כל שלושת סוגי ה-RNA: שליח (mRNA), מוביל (tRNA) וריבוזומלי (rRNA). בתאים אאוקריוטיים קיימים מספר אנזימים שונים, וכל אחד מסוגי ה-RNA מתועתק על ידי אנזים RNA פולימראז אחר.

130. רנ"א ריבוזומלי (Ribosomal RNA, rRNA): מולקולות RNA המרכיבות יחד עם חלבונים רבים את הריבוזום ומעורבות בתהליך תרגום שבו נוצרים החלבונים בריבוזומים.

131. רנ"א שליח (Messenger RNA, mRNA): מולקולת RNA שמחד היא תוצר של תהליך התעתוק (Transcription), שבמהלכו מסונתז גדיל בודד של mRNA לפי רצף ה-DNA, ומאידך היא משמשת תבנית בתהליך התרגום (Translation), שבו על פי הקוד הגנטי נוצר החלבון.

132. רנ"א שליח ראשוני (Pre – mRNA): מולקולת ה-RNA שליח הנוצרת בתהליך התעתוק בגרעין של תאים אאוקריוטיים, לפני הפיכתה למולקולת RNA שליח בוגרת בתהליך השחבור ולפני יציאתה אל הציטופלסמה.

133. רעלן (Toxin): חומר, לרוב חלבון, הנוצר במהלך פעילות מטבולית של אורגניזם כגון צמח, בעל חיים או חיידק פתוגני, והפוגע בבריאותם של יצורים חיים אחרים אשר באים במגע אתו. הרעלנים מאופיינים ביציבות נמוכה, באנטיגניות גבוהה (מעוררים יצירת נוגדנים כנגדם) ובמשקל גבה-מולקולארי.

134. רסציבי (Recessive): אחד משני אללים אשר אינו בא לידי ביטוי בפנוטיפ של היצור, כאשר האלל האחר הוא דומיננטי. המונח מתייחס גם לאורגניזם אשר נושא רק אלל(ים) רצסיבי(ים) (לדוגמה, הומוזיגוט) לתכונה תורשתית מסוימת, ולכן התכונה (או המופע הרצסיבי) באה לידי ביטוי בפנוטיפ. כאשר שני ההורים הטרוזיגוטיים (נושאים אלל רצסיבי ואלל דומיננטי), ההסתברות שהצאצא שלהם יקבל משניהם את האלל הרצסיבי ולכן יבטא מופע רצסיבי בפנוטיפ, היא 25%; בהשוואה להסתברות של 50% שהצאצא שלהם יקבל את האלל הרצסיבי רק מאחד מהם, ולכן יהיה הטרוזיגוט ולא יבטא את המופע הרצסיבי בפנוטיפ.

135. רצף הסכמה (Consensus sequence): רצף של נוקליאוטידים (DNA או RNA) מסוימים או חומצות אמינו מסוימות בעמדות מוגדרות שמהווה מכנה משותף רחב ביותר בקבוצת רצפים דומים, שמקורם במולקולות שונות או ביצורים שונים. רצפי הסכמה מייצגים רצפים שמורים, ושימור זה מעיד על חשיבותם התפקודית לבקרה, למבנה או לפעילות.

136. רצף מסיים (Terminator): רצף ב-DNA המצוי במורד ה-3' UTR והאזור המבני בגן, והמסמן לאנזים RNA פולימראז לסיים את התעתוק של הגן ולהתנתק ממולקולת ה-DNA. לכל רצף של DNA שמתועתק כיחידה אחת יש רצף מסיים משלו.

137. רצף מקודד (CDS – coding sequence): חלק מרכזי באזור המבני של הגן הנושא את המידע שיתורגם לחלבון. הרצף המקודד מתחיל בקודון התחלת התרגום ומסתיים בקודון עצירת התרגום. הרצף המקודד מצוי במולקולת ה-RNA שליח ומתורגם לחלבון. בנוסף לרצף המקודד נושאת מולקולת ה-RNA שליח גם אזורים לא מתורגמים הקרויים UTR.

138.  רשומה (Record/ entry): רשומה של בסיס נתונים היא מכלול השדות והערכים המרכיבים פריט מידע מסוים. לכל רשומה קוד זיהוי הייחודי לה. השדות משותפים לכל הרשומות באותו מאגר מידע, ופריטי המידע שונים מרשומה לרשומה.

139. שדה (Field): המידע בבסיס נתונים מאורגן בסעיפים הנקראים שדות, שכל אחד מכיל מידע מסוג מסוים, וזאת כדי לשמור על מבנה דומה לכל הרשומות במאגר המידע. כל הרשומות במאגר מסוים מכילות את אותם השדות, אך תוכן השדות משתנה מרשומה לרשומה. דוגמה לשדה היא קוד הזיהוי של הרשומה או האורגניזם שממנו נלקח רצף הרשומה.

140. שחבור (Splicing): תהליך עיבוד מולקולת ה-RNA שליח הראשונית (pre-mRNA) שנוצרת בתהליך התעתוק למולקולת RNA שליח בוגרת (mature mRNA). בתהליך זה מוסרים מהמולקולה האינטרונים, והאקסונים מאוחים זה לזה. תהליך השחבור הוא ייחודי לתאים אאוקריוטים ומתרחש בגרעין התא.

141. שחבור חלופי (Alternative splicing): תהליך שבו ממולקולות pre-mRNA זהות מתקבלות מולקולות mRNA שונות, שלרוב גם מקודדות לחלבונים שונים. בתהליך השחבור החלופי מעותק אחד של מולקולת pre-mRNA מסולקים מקטעים מסוימים שאינם מסולקים מעותק אחר של מולקולת pre-mRNA שאף היא נוצרה מאותו הגן. הדבר מוביל ליצירת מולקולות mRNA השונות זו מזו ברצף (ובדרך כלל גם באורך), ומהן לרוב יתורגמו חלבונים בעלי רצפים שונים ולעתים אף בעלי מבנים ותפקידים שונים.

142. שיבוט (Cloning): ריבוי של גנום מסוים בתהליך רבייה לא-מינית. בתהליך השיבוט נוצר שבט (Clone) של תאים רבים זהים גנטית שמקורם באותו תא אם. בהנדסה גנטית נוהגים להשתמש בתהליך השיבוט לשם בידוד וריבוי של מקטע DNA רצוי (מחדר) לאחר ששולב ואוחה ב-DNA של פלסמיד או נגיף (נשא) על ידי שימוש באנזימי הגבלה.

143. שיטת סנגר לריצוף (Sanger Sequencing Technique): שיטה לקביעת רצף הנוקליאוטידים ב-DNA המבוססת על סיום מוקדם של תהליך הסינתזה, בשל שימוש בנוקליאוטידים מסיימים מטיפוס די-דאוקסי (בנוסף לנוקליאוטידים "רגילים" מטיפוס דאוקסי שהם אבני הבניין של ה-DNA). השיטה נקראת על שם מפתחה, פרדריק סנגר (Frederick Sanger), ועל פיתוחה זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1980.

144. שכפול דנ"א (DNA replication): תהליך הכפלה (קרוי גם העתקה) של מולקולת DNA. ממולקולת DNA דו-גדילית אחת מתקבלות שתי מולקולות DNA דו-גדיליות זהות (זו לזו ולמולקולת המקור) שבכל אחת מהן גדיל אחד חדש וגדיל אחד ישן אשר שימש כתבנית, ועל כן התהליך נקרא "משמר למחצה".

145. תגובת השרשרת של הפולימראז (Polymerase Chain Reaction, PCR): שיטה המאפשרת ריבוי ניכר (הגברה) של כמות מקטע DNA מוגדר באמצעות שכפול חוזר ונשנה שלו במבחנה. עֶקרון הפעולה של השיטה כולל שלושה שלבים בכל מחזור: הפרדת גדילי ה-(Denaturation) DNA באמצעות חימום (לרוב ב-95^oC); הצמדות (Annealing) של תחלים (Primers) המשלימים לקצוות רצף מקטע ה-DNA המיועד להגברה (לרוב ב-50-65^oC); הארכת התחלים (Elongation) – סינתזת DNA באמצעות אנזים DNA פולימראז עמיד לחום (לרוב ב-68-72^oC). לשם הגברה ניכרת של מקטע ה-DNA המבוקש חוזרים על התהליך התלת-שלבי (מחזור שכפול) מספר פעמים, לרוב 20-30 מחזורים.

146. תהודה מגנטית גרעינית (Nuclear Magnetic Resonance, NMR): תופעה מתחום הכימיה הפיזיקאלית שהתגלתה בשנת 1945, המערבת תגובה בין מומנט מגנטי של גרעין האטום המצוי בשדה מגנטי חיצוני בו הושרה שדה אלקטרומגנטי הנע בזווית ובתדירות מסוימת. תופעת התהודה המגנטית הגרעינית (תמ"ג) נרתמה לתועלת האדם, ושיטות ספקטרוסקופיות לדימות באמצעות תמ"ג משמשות אמצעי מחקר, אבחון וטיפול בתחומי הכימיה, הביולוגיה והרפואה, ובעיקר לקביעת מבנה של מולקולות והדמיית הנעשה בתוך תאים ורקמות.

147. תחל (Primer): מולקולה חד גדילית קצרה של חומצת גרעין (DNA או RNA), המשמשת כאתר שממנו תתחיל סינתזה של גדילי DNA. רצף הנוקליאוטידים של התחל משלים לרצף נוקליאוטידים מסוים בגדיל DNA המשמש תבנית. האנזים DNA פולימראז לא מסוגל להתחיל בסינתזה של גדיל חדש של DNA אלא יכול רק להאריך גדיל קיים, ועל כן תלוי בקיום של תחל שמספק לאנזים את הרצף ההתחלתי שאותו האנזים יאריך. במקרה של שכפול DNA בתא התחל הוא מסוג RNA, בעוד שבשימושים של PCR התחל הוא מסוג DNA.

148. תעתוק (Transcription): תהליך שבו נוצר עותק של המידע הגנטי המאוחסן במולקולת DNA דו-גדילית על גבי מולקולת RNA חד-גדילית. סינתזת מולקולת ה-RNA נעשית על ידי האנזים RNA פולימראז על פי תבנית של אחד מגדילי ה-DNA, כך שרצף מולקולת ה-RNA ההולכת ונבנית משלים לרצף הנוקליאוטידים במקטע ה-DNA המתועתק.

149. תרגום (Translation): תהליך יצירת חלבון המורכב מחומצות אמיניות על פי רצף הקודונים המצוי ב- RNA שליח (mRNA) ובהשתתפות מולקולות של RNA מעביר (tRNA). התהליך מתרחש על גבי הריבוזומים בציטופלסמה, ובו מפוענח הצופן הגנטי המצוי ב-mRNA. החל מקודון התחלת התרגום ועד לקודון סיום התרגום, חומצת האמינו המתאימה לכל קודון ברצף ה-mRNA מובלת באמצעות tRNA מעביר ומצטרפת לחלבון הנבנה אגב יצירת קשר פפטידי.