מרד בר-כוכבא

1) התנגדות של היהודים לשלטון הרומי + ציפייה למשיח אצל היהודים: היהודים לא קיבלו את העובדה שהם תחת השלטון הרומי ורצו לנקום על חורבן הבית. עלו אצלהם ציפיות למשיח שבאו לידי ביטוי במרידות קטנות ברומאים.

2) איסור ברית מילה: הדרינוס הקיסר, חידש את איסור ברית המילה, בטענה שזה פוגע בשלמות גוף האדם. גזירה זו גרמה לפחד לסכנה של הפסקת קיום היהדות.

3) הפיכת ירושלים לעיר אלילית: הדרינוס הקים עיר חדשה בעלת אופי אלילי על חורבן ירושלים – אליה קפיטולינה. למרות שהקיסר הבטיח ליהודים שיתן להם לשקם את ירושלים , הוא שיקר להם.

4) מצב כלכלי קשה: הרומאים הטילו את מס היהודים, דבר שליהודים היה קשה להתמודד איתו.

1) מלחמת גרילה: הלוחמים היו ממוקדים בלוחמת גרילה כנגד הצבא הרומי. ראשית כבשו את ירושלים וטבחו בלגיון העשירי וה-22. הלגיון ה-22 הושמד על מנת למנוע הגעת אפסקה רומית למצרים. כך שחררו את חבל יהודה. המרכז הניהולי של המרד היה בהרודיון ומצודתם העיקרית בביתר.

2) הרומים תוקפים חזרה: הרומאים החלו לשלוח כוחות גדולים בפיקודו של יוליוס סוורוס לדיכוי המרד. הוא פעל בעוז, ולכד את המורדים אחד אחרי השני. לבסוף המורדים הנותרים נאספו בביתר, וסוורוס הפיל אותה . בר כוכבא עצמו נהרג, ובכך הגיע סוף המרד.

אישיותו של בר כוכבא: בר כוכבא היה מנהיג כריזמטי, אשר הנהיג את המרד בשיטתיות ובעוז. תומכי המרד ראו בו כמשיח. לא כל המנהיגות הדתית תמכה בו.

1) הרס וחורבן: חורבן חמור יותר מהחורבן של המרד הגדול. אזורים רבים נחרבו , יותר מחצי מיליון יהודים מתו, ורבים נמכרו. רבים מהיהודים היגרו לבבל, שהפכה למרכז רוחני חדש ליהודים.

2) "גזרות השמד": הרומאים הטילו שורה של גזרות שנועדו להכריח התבוללות:
* גזרות נגד שיפוט ובתי דין יהודים.
* גזירה על סגירת בתי כנסת ואיסור לימוד תורה.
* איסור קיום מצוות (בנית סוכה, נטילות לולב, חנוכה, אכילת מצות ועוד..)

3) מחיקת הקשר בין העם היהודי לא"י: הרומאים שינו את שם הארץ ל"סוריה לפלשתינה", וזאת כדי למחוק את הזיקה של היהודים למקום. על חורבות ירושלים הוקמה עיר אלילית, אליה קפיטולינה.

4) משבר כלכלי חריף:  הרומאים הטילו מיסים כבדים, ומיהודים רבים נישלו רכושם. עקב כך יהודים רבים החלו לעזוב את הארץ לבבל (שהפכה למרכז רוחני חדש ליהודים).