עמוד ראשי > אזרחות > הכרזת העצמאות
iBuyer.co.il קניות באינטרנט

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות

 

את הכרזת העצמאות ניתן לחלק לשלושה חלקים: היסטורי, מעשי והצהרתי.

חלק ראשון – החלק ההיסטורי:

מבוא היסטורי המבטא את ההצדקות השונות לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל. הוא פותח במילים: “בארץ ישראל קם העם היהודי.” ומסתיים במילים: “להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.”

את ההצדקות המופיעות בחלק זה נהוג לחלק לשלושה סוגים:

  1. הצדקות היסטוריות – הקשר ארוך השנים בין העם היהודי לארץ ישראל:
  • בארץ ישראל קם העם היהודי, התעצב, ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ”ך.
  • לאורך הגלות עם ישראל המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל.
  • במהלך הדורות האחרונים נעשה מאמץ לשוב לארץ שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס.
  • השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי הקמת מדינה יהודית.
  • השתתפות היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם השנייה לצד בעלות הברית הקנתה לו את הזכות להימנות על משפחת העמים.
  1. הצדקות בינלאומיות (משפטיות) – החלטות והכרה של גופים בינלאומיים רשמיים:
  • הצהרת בלפור בה ממשלת בריטניה (בעלת המנדט בארץ ישראל) מכירה בזכותו של העם היהודי להקים מחדש את ביתו בארץ ישראל.
  • החלטה 181 המכונה גם החלטת החלוקה ובה קובע האו”ם כי תוקם מדינה יהודית בארץ ישראל.
  1. הצדקה טבעית
  • הזכות להגדרה עצמית – לכל עם קיימת הזכות הקולקטיבית להגדרה עצמית במדינה ריבונית, כולל העם היהודי.

חלק שני – החלק המעשי:

מודיע על הקמת מדינת ישראל כמדינה יהודית בארץ ישראל ועל שמה של המדינה. מפורט בו כי מרגע ההקמה יוכרו במדינה מוסדות השלטון: מועצת המדינה הזמנית ומנהלת העם – הממשלה הזמנית. בחלק זה יש דגש על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחלק זה מופיעים יסודות דמוקרטיים כמו בחירות, הפרדת רשויות וכתיבת חוקה.

חלק שלישי – החלק ההצהרתי:

חלק זה מפרט את דמותה העתידית של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית תוך הדגשה של הקשר לעם היהודי ועל יסודות דמוקרטים.

בחלק זה מופיעות גם פניות לגורמים שונים בעולם:

  1. פנייה אל ארגון האומות המאוחדות – קריאה לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה ובקשה להכיר במדינת ישראל ולקבלה אל משפחת העמים.
  2. פנייה אל בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל – קריאה לשמור על השלום ולהשתתף בבניין המדינה, תוך הבטחה לאזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה במוסדות השלטון.
  3. פנייה אל מדינות ערב השכנות – מדינת ישראל מצהירה על רצונה לשלום ושכנות טובה ועל נכונותה לשתף פעולה עם מדינות ערב ולקיים עזרה הדדית למען קידום המזרח התיכון.
  4. פנייה אל העם היהודי בתפוצות – קריאה להתלכד סביב היישוב היהודי בארץ ישראל, ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מאפיינים יהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות:

  1. שם המדינה מוגדר כישראל והיא מוכרזת כמדינה יהודית (אם כי לא מוגדר מה פירוש הדבר).
  2. “מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.” – מדינת ישראל פותחת את שעריה לכל יהודי העולם.
  3. מדינת ישראל פונה לעם היהודי בתפוצות במטרה שיתלכד סביבה.
  4. נכתב במגילה כי מדינת ישראל תושתת על יסודות החרות, הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל. זוהי התייחסות למורשת התרבותית ההיסטורית של העם היהודי.

מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות:

  1. במגילה נכתב כי יוקמו מוסדות דמוקרטים כמו קיום בחירות וכתיבת חוקה.
  2. מתקיימת הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין ומתקיימת הבטחה לחרות דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.
  3. מדינת ישראל מתחייבת להיות נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
  4. בקריאה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל מובטחת להם אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה במוסדות המדינה.

בדקו גם

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל   הצהרת בלפור (1917) – מסמך ששלח שר החוץ הבריטי, …

הרעיון הלאומי

הרעיון הלאומי מדינה – ארגון חברתי הכולל שלטון על אוכלוסייה היושבת בשטח מוגדר בעל ריבונות …

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית לאומיות אתנית תרבותית: 1. היסוד המלכד – המאפיינים האתניים …