אזרחות

מדינת רווחה

מדינת רווחה: מדינה דמוקרטית, מפותחת, המקיימת כלכלת שוק ומספקת את הצרכים האנושיים הבסיסיים של תושביה. הצרכים הללו מוגדרים כהבטחת הכנסה, תזונה, טיפול רפואי, דיור, חינוך, תעסוקה, ושאר שירותי רווחה; תוך צמצום הפערים החברתיים.
כל מדינה מציבה לעצמה רף בהתאם למדיניותה ומה שהיא מוצאת לנכון.

המאפיינים ההכרחיים המשותפים לכל מדינות הרווחה:

  1. תעשייה מפותחת ועשירה.
  2. קפיטליזם בכלכלת שוק מפותחת.
  3. משטר דמוקרטי המכיר בזכויות אזרחיות, פוליטית וחברתיות.
  4. הכרה בזכויות האדם לקבל שירותי רווחה לכל אדם.

 

קטגוריה C

 

מידע מהי מדינת רווחה? מתוך הספר “אתגר הרווחה” במדינה דמוקרטית – מטח

מידע על מדינת הרווחה

המדינה הדמוקרטית, הדואגת לרַווחת אזרחיה ופועלת למימוש הזכויות החברתיות-כלכליות, היא “מדינת רווחה” (WELFARE STATE) מדינת הרווחה מבטאת את הרעיון שהכלל קיבל על עצמו לדאוג לביטחון החברתי והכלכלי של האוכלוסייה כולה.
במטרה לפעול לרַווחת אזרחיה, מדינת הרווחה גובה מיסים מהאזרחים ומשתמשת בהם כדי לתת מענה לצרכים של כלל האוכלוסייה, בכמה דרכים מרכזיות. נפרט דרכים אלה.

המדינה מספקת מוצרים ושירותים

מדינת הרווחה מספקת לאוכלוסייה כולה או לחלקה מיגוון רחב של שירותים חברתיים- ברמה נאותה ובמחירים סבירים – בתחומים שונים:

1. בריאות: המדינה מקימה ומפעילה מוסדות כגון מרפאות, בתי חולים, מכוני בדיקות ומעונות לקשישים.

2. חינוך: המדינה מקימה ומפעילה מוסדות כגון מעונות יום, בתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות וספריות ציבוריות.

3. דיור: המדינה מקימה ומספקת דיור מוזל (להשכרה או לרכישה) לאוכלוסיות חלשות.

4. שירותי רווחה אישיים: המדינה מטפלת ביחידים ובמשפחות המתקשות להתמודד עם מצוקתן ולהשתלב בחברה: קשישים, משפחות חד הוריות, נוער במצוקה, נשים מוכות, אנשים המוגבלים בגופם ובשכלם, ועוד. את רוב שירותי הרווחה האישיים מספקות מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.

5. עבודה: כדי לאפשר לקבוצות אוכלוסייה שונות להשתלב במעגל העבודה, המדינה מספקת קורסים להכשרה מקצועית, מייצרת עבודות יזומות, ומסייעת לאנשים למצוא עבודה (באמצעות שירות התעסוקה).

בנסיבות החיים של החברה התעשייתית המודרנית, שום אדם אינו יכול לספק לעצמו בעצמו את המגוון הרחב של השירותים החברתיים, הן בגלל עלוּתם הגבוהה והן בגלל התשתית הרחבה והיקרה הנדרשת להקמתם ולהחזקתם. הפעלתם של מרבית השירותים החברתיים מחייבת תשתית רחבה של כוח אדם מיומן ברמה גבוהה, של מבנים גדולים ומצוידים ושל ציוד מתוחכם – תשתית שרק גוף גדול ממדים כמו המדינה יכול להקים ולקיים.

את השירותים החברתיים המדינה מספקת ישירות בעצמה, או באמצעות גופים אחרים, במימוּנה. האחריות לסיפוקם של שירותים אלה מוּטלת על השלטון המרכזי (משרדי הממשלה) ועל השלטון המקומי (העירייה, המועצה המקומית). לצד השירותים שהמדינה מספקת, ברוב מדינות הרווחה הדמוקרטיות מתקיימים גם שירותים דומים המסופקים על ידי יצרנים ונותני שירותים פרטיים. כך, למשל, קיימים שירותי בריאות פרטיים, מכללות ובתי ספר פרטיים, ועוד. שירותים אלה מוקמים על בסיס כדאיות כלכלית, ולכן עלוּתם גבוהה יותר ורק מי שידו מַשֶׂגֶת יכול לרכוש אותם.

השירותים החברתיים שהמדינה מספקת מועילים לא רק לפרט הנהנה מהם ישירות, אלא גם לחברה כולה: כך, למשל, מערכת איכותית של שירותי בריאות ציבוריים מונעת התפשטות מחלות, והשקעה במערכת החינוך הציבורית מונעת עוני ועבריינות ומסייעת לילדים רבים יותר לרכוש השכלה שתאפשר להם, בבוא היום, להשׂתכר היטב למחייתם ולא ליפול לנטל על כתפי החברה.

תמיד אזרחות

תגיות

סיכומים קשורים

Back to top button
Close
Close