עמוד ראשי > אזרחות > עקרון שלטון העם
iBuyer.co.il קניות באינטרנט

עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם

 

עקרון שלטון העם – עקרון יסוד של הדמוקרטיה. כלל האזרחים הם הריבון במדינה והם מקור הסמכות השלטונית. בדמוקרטיה המודרנית האזרחים בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק.

ריבונות העם בדמוקרטיה באה לידי ביטוי בשני אופנים:

  • דמוקרטיה ישירה – כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים.
  • דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית) – כלל האזרחים בוחרים נציגים שהם המקבלים את ההחלטות בענייני המדינה.

בחירות דמוקרטיות – מאפיין בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות. בחירות דמוקרטיות הן הליך המאפשר חילופי שלטון. לקיום בחירות דמוקרטיות ישנם חמישה תנאים: כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוויוניות והתמודדות חופשית.

תנאים הכרחיים לקיום בחירות דמוקרטיות:

  • כלליות – כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק (לדוגמא: גיל מינימלי).
  • חשאיות – איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת במי בחר. זאת כדי להבטיח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים.
  • מחזוריות – הבחירות מתקיימות במרווחי זמן ידועים וסדירים אשר קבועים בחוק.
  • שוויוניות – לכל מצביע קול אחד בלבד. כל קול שווה למשנהו.
  • התמודדות חופשית – הבחירות מאפשרות תחרות הוגנה המבוססת על חירות וזכויות פוליטיות כמו חופש הביטוי וחופש ההתאגדות.

שיטת הבחירות בישראל

שיטת הבחירות בישראל הינה שיטה ארצית-יחסית-רשימתית:

ארצית – כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות.

יחסית – חלוקת המושבית בפרלמנט יחסית למספר הקולות שבהם זכתה כל מפלגה. החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או הקולות הכשרים בלבד, בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה.

רשימתית – אין הצבעה לאדם ספציפי אלא למפלגה שלה רשימת מועמדים אשר נבחרו על-ידי בחירות מקדימות/ועדה מסדרת/בחירות במוסדות המפלגה/ועדה מסדרת/ראש הרשימה.

שיטת בחירות יחסית קיימת לרוב במדינות המורכבות מקבוצות רבות (לדוגמא בישראל: דתיים-מסורתיים-חילונים, ערבים-יהודים, עשירים-עניים, ימנים-שמאלנים ועוד) החלוקות בניהן מחלוקות אידאולוגיות ואי-הסכמות רבות.

למדינות אלה חשוב שלרוב הקבוצות בחברה יהיה ייצוג במוסדות השלטון ולכן הן משתמשות לרוב בשיטה היחסית מכיוון שכך:

  • מספר המושבים/מנדטים של כל אחת מהמפלגות בפרלמנט הוא יחסי למספר הקולות שבהן זכתה כל מפלגה בבחירות. (מפלגה שקיבלה 10% מקולות הבוחרים תקבל 10% מהמושבים בפרלמנט).
  • יש התאמה בין התמיכה לה זוכה המפלגה בקרב הציבור לבין ייצוגה במוסדות השלטון.
  • ניתן ייצוג בפרלמנט לרוב הקבוצות במדינה, ומתוך כך, למרבית הדעות, האידאולוגיות והאינטרסים הקיימים בחברה.
  • שיטה זו מעודדת ריבוי מפלגות: ביטוי לעקרון שלטון העם ופלורליזם.

עקב ריבוי המפלגות, בכדי להשיג רוב בפרלמנט ולשלוט צריכות מספר מפלגות לחבור יחדיו ולהקים קואליציה. המפלגות החברות בקואליציה שונות זו מזו אידאולוגית. עקב כך הממשלה, המורכבת ממספר אידאולוגיות צריכה להיענות לדרישות השונות (ולעיתים אף מנוגדות) של המפלגות המרכיבות אותה. כלומר, ריבוי מפלגות עלול לפגוע בתפקוד הממשלה וביעילותה.

בכדי לאזן בין עקרון הייצוגיות לבין הבטחת התפקוד, היעילות ויציבות השלטון, יש צורך להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט. בשיטת הבחירות היחסית, האמצעי לעשות זאת נקרא “אחוז החסימה.”

 

משאל עם – ביטוי של דמוקרטיה ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה. זוהי שאלה מוגדרת המופנית על ציבור האזרחים במטרה לשקף את עמדת הציבור. בחלק מן המדינות תוצאות המשאל מחייבות את השלטון באופן חד משמעי ובחלק המשאל מוגדר ככלי מייעץ בלבד.

 

יתרונות השימוש במשאל עם:

  • משקף את דעת העם באופן מדויק (ביטוי לעקרון שלטון העם).
  • מטפל בנושא מוגדר אחד, וזאת בניגוד לבחירות בהן כל בוחר צריך לקבוע לעצמו סדר עדיפויות.
  • יכול להעניק לממשלה עוצמה במידה ותוצאותיו תואמות את דעת הממשלה.

 

חסרונות השימוש במשאל עם:

  • ניסוח השאלה עלול להשפיע על התוצאות. בצורה זו דמגוגים מוכשרים עלולים לנצל את משאל העם לקידום אינטרסים שונים.
  • משאל עם אינו מאפשר פתרונות מורכבים אלא רק תשובות של כן ולא.
  • משאל עם אינו מאפשר פשרה, ובכך עלול לפגוע גם בקבוצות המיעוט אשר קולן אינו יישמע.

 

בישראל לא התקיים מעולם משאל עם. עם זאת, בשנת 2014 נחקק “חוק יסוד: משאל עם” אשר קובע כי חובה לקיים משאל עם במדינת ישראל על כל הסכם במסגרתו מוותרת מדינת ישראל על שטחים הנמצאים בריבונותה.

בדקו גם

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל   הצהרת בלפור (1917) – מסמך ששלח שר החוץ הבריטי, …

הרעיון הלאומי

הרעיון הלאומי מדינה – ארגון חברתי הכולל שלטון על אוכלוסייה היושבת בשטח מוגדר בעל ריבונות …

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית לאומיות אתנית תרבותית: 1. היסוד המלכד – המאפיינים האתניים …

x
iBuyer Telegram