פתרון בגרויות 2013

פתרון בגרות בהסטוריה ב’- חלק ראשון (נאציזם ושואה)

פתרון בגרות בהסטוריה ב’- חלק ראשון (נאציזם ושואה)

 

1)א)
פיהרר- עיקרון זה מדבר על השליט הכול יכול והיחיד של העולם הנאצי, היטלר. היטלר ראה בעצמו מנהיג בעל תכונות אלוהיות ולכן על כולם לסגוד ולציית ללא עוררין לפיהרר בצורה סובייקטיבית ואובייקטיבית. ציות לפיהרר חובה גם על כלל האזרחים ובעלי התפקידים.
כפי שניתן לראות בתמונה , היטלר ואחריו ההמון ששואגים ” כן אנחנו תומכים בך” , זה מוכיח
שמדובר בעקרון הפיהרר.

ב) 1)חולשותיה של גרמניה הויימארית-
הגרמנים ראו בהקמת הרפובליקה, לאחר מלה”ע ה-1, צעד שנכפה עליהם. לטענתם, צרפת ובריטניה רצו ברעתה של גרמניה. מערכות השלטון והחברה מהמעמד הגבוה (כגון הפקידות, הקצונה, ראשי הבנקים, בעלי האדמות) לא הוחלפו ולכן נהיו עוינים את גרמניה, מפני שהתנגדו לדמוקרטיה ולא התאמצו כדי לסייע לה להתפתח, אלא ביקשו להמשיך ולעצב מדיניות שמרנית.
2)פעילות המפלגה הנאצית-
בגרמניה הויימארית היו 2 קבוצות קיצוניות: מן הימין- הנציונל-סוציאליסטים=נאצים, מן השמאל- הקומוניסטים. המפלגה הנאצית הייתה מפלגה לאומנית ואנטישמית, שביקשה למחוק את עוולות מלחמת העולם ה-1 וגם הבטיחה לעשות זאת.
ב-1919 היטלר מצטרף לועידת היסוד של המפלגה במינכן, וב-1920 הוא מתחיל להופיע בכינוסים ובעזרת נאומים דמגוגיים הוא מצליח לאסוף מסביבו קהל שיילך אחריו (גם בעלי הון).
בשנות ה-20 של המאה ה-20, מתארגנות 2 קבוצות נאציות (SS, SA) ונערכו 2 נסיונות, שלא צלחו, לתפוס את השלטון – ב-1920 וב-1923 (=”הפוטש” במינכן).
ברייכסטאג, היטלר ביזה את הדמוקרטיה. דוגמאות לכך: אנשיו הופיעו לבושי מדים לישיבות, הצביעו במועל יד, ישבו בהפגנתיות עם גביהם כלפי חברי הפרלמנט, עזבו הצבעות בצעדה.
לפיכך ובעקבות האינפלציה וההפגנות ברחובות, החלה המפלגה לצמוח ולבסס את מעמדה כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה.
3)משברים כלכליים תכופים-
מימדי האינפלציה והשפעותיה גרמו לשיתוק כלכלי וכל מערכות החיים במדינה קרסו. הרעב גדל, האינפלציה התגברה וכך התערער הביטחון והאמונה שניתן למצוא פיתרון למשבר. היציבות התערערה ולכן ההמונים פנו לתנועות קיצוניות.

2) צעדים למימוש הנאציפיקציה:
1)שריפת הרייכסטאג- כאשר היטלר עלה לשלטון הוא החליט לערוך בחירות חוזרות מכיוון שהוא רצה להשתחרר מן הצורך בשותפות עם מפלגות אחרות ע”י השגת רוב מוחלט.
כשבוע לפניי הבחירות הוצת בניין הרייכסטאג לכאורה באופן פתאומי. ברור שמעשה זה נעשה ע”י ביוזמתו של היטלר במטרה להדגיש שאם אין רייכסטאג=>אין בחירות=>אין דמוקרטיה . לטענת היטלר האשמים בשריפת הרייכסטאג היו הקומוניסטים והיהודים. המפלגה הנאצית התחרתה במפלגה הקומוניסטית והיטלר שאף לחסל אותם כמה שיותר מהר וזו הסיבה שהוא מאשים אותם(עיקרון שלילת קומוניזם). כתוצאה משריפת הרייכסטאג נוצרו הצווים לשעת חירום.וכך היטלר החל לחסל את גרמניה כמדינה דמוקרטית.

2)חוק ההסמכה- ע”פ חוק זה כול סמכויות הרייכסטאג הועברו להיטלר. היטלר חוקק את החוק והפך להיות השליט בכול הרשויות. בכך הוא ביטל את עיקרון הפרדת הרשויות=>מבטל דמוקרטיה. לטענת היטלר הוא היחיד שיכול לפתור את הבעיות בגרמניה(לפיכך חוק זה נקרא גם “החוק לביטול מצוקת העם והמדינה”). כתוצאה מהחוק חוזקו מנגנוני הכוח והדיכוי של היטלר והוקמו הS.S והגסטאפו שהו כלים חזקים באכיפת השלטון הנאצי בכל פינה.
תהליך האחדה-. בתהליך זה נחקקו מספר חוקים:
א)המדינה הגרמנית הייתה פדרציה שלכול מדינה היה בית נבחרים משלה. היטלר ביטל את הפדרציה והפך את כול האזורים לאזור אחד תחת שלטון נאצי.
ב)ביטול המפלגות-לפי זה יש מפלגה אחת בגרמניה והיא היחידה החוקית.
כך,שלט היטלר בכל גרמניה בתוך שנה ולא נותר כל ארגון עצמאי שיכל לעמוד נגדו.
לאחר מות הנשיא הינדנבורג, היטלר הכריז על עצמו כנשיא\קנצלר וגם כמפקד עליון של הצבא. הוא איחד את כול התפקידים במדינה תחתיו(מימוש עקרון הפיהרר)

עוד תשובות אפשריות ניתן לראות:
פה :  (קישור בכחול)

מעבר גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם(נאציפיקציה)+המדיניות כלפי יהודי גרמניה

 

ב)
הצעדים למימוש “הסדר החדש”:
1) חילוק שטחי הכיבוש לאזורי פרוטקטורט (אזורים טובים) ולאזורי הגנרל גוברנמן(אזורים לא טובים). באזורי הפרוטקטורט היה שלטון נאצי שבו חיה האוכלוסיה הארית אשר שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי.
בשטחי בגנרל גוברנמן חיו עמים נחותים אשר היו נתונים לשלטון נאצי ישיר , כלומר, בפיקוח הS.S , לדוגמה פולין.
2) פגיעה בצמרת המשכילה של האוכלוסיה הסלאבית. נקבע כי צריך לחסל את הקבוצה המשכילה הסלאבית בכדי שלא יוצר מצב של מרד נגד השלטון הנאצי.
3) טרנספר- לפי רעיון “הסדר החדש” הייתה העברת אוכלוסיה ממקום למקום.
המוני סלאבים (וגם יהודים) גורשו מבתיהם שבשטחי הפרוטקטורט ובמקומם הובאו גרמנים. הרבה מאוד ארים הועברו לברית המועצות בשביל לממש את עיקרון מרחב מחייה.

עוד תשובות ניתן לראות פה : (קישור בכחול)

הסדר החדש

3) קשיים בגטו :
א.צפיפות- היהודים נאלצו להצטופף בשטח קטן שבהדרגה הצטמצם. בחדר אחד חיו בממוצע 6-8 אנשים. לדוגמא: שטח גטו ורשה היווה 2.4% מכלל שטחה של העיר, ולתוכו הוכנסה אוכלוסיית היהודים שהיוותה יותר משליש מאוכלוסיית העיר כולה. רחובות הגטו היו מלאים ביהודים חסרי מעש. למשטרה היהודית לא הייתה ברירה אלא לכוון את תנועת האנשים ברחובות.
ב.רעב- מספר גורמים השפיעו על המחסור במזון בגטו: מס’ התושבים, מידת הניתוק וההסגר, מידת הפיקוח של הנאצים, מיקומו של הגטו וטיב הקשרים עם הפולניים. הגרמנים הקציבו מזון לגטו באמצעות היודנראט. בכל גטו הייתה נק’ חלוקת אוכל. הופעלו מטבחים, מאפיות, אטליזים, אך קשה היה להתקיים. בעקבות כך, המוני ילדים הפכו להיות מקבצי נדבות. הרעב גרם למראות קשים, מחלות ומגפות. בלודז’ מתו כ-40 אלף יהודים, ובורשה 80 אלף – מרעב. רוב אספקת האוכל בגטו ורשה הגיעה דרך הברחות באמצעים שונים.
ג.פערי אוכלוסיה ואוכלוסיות חלשות- גזירות הגרמנים השונות החלישו את היהודים וגרמו לכך שרבים הפכו לפושטי יד. לעומתם, היו גם בגטו יהודים בעלי רכוש ובעלי מקצוע נדרש – כך נוצרו פערים, כשמצד אחד אנשים מתו מוות איטי ומצד שני אנשים יכלו להאריך חיים.

ב)
1)ועדי בתים: צורת התארגנות חברתית בגטו שהיוותה מעין קהילה בעלת מאות דיירים ודאגה לאוכלוסיית החצר המשותפת בצורות מגוונות; עזרה לנזקקים, הפעלת מטבחים ציבוריים, עזרה רפואית ופעילות חינוכית כגון הקמת גני ילדים.
2)צנטוס: ארגון יהודי שקם במקור כדי לדאוג ליתומים יהודיים ובמהלך תקופת המלחמה התרחבה פעילותו לכל תחומי הפעילות הקשורים בילדים (בתי יתומים, פנימיות).
3)תנועות נוער: תנועות הנוער החלו את פעילותן בתקופה שבין מלחמות העולם הראשונה והשנייה. בתקופת מלחמת העולם השנייה פעילות תנועות הנוער היוותה מנהיגות צעירה, אמיצה, חדורת מוטיבציה. בגטו, כשכל המסגרות התומכות התמוטטו חברי תנועות הנוער המשיכו בפעילותם, סיפרו סיפורים על א”י, הטיפו עלייה, לימדו עברית, נתנו סעד לילדים, הפיצו עיתונות מחתרתית. לאורך תקופה ארוכה, תנועות הנוער, למרות הנסיבות, דאגו לעתיד בהנחה שיום אחד המלחמה תסתיים.

4)
א) עפ”י הטקסט- המיוחד הוא הפטריוטיות , וזאת מלבד רגש הנקמה.
הצבאות להם הצטרפו היהודים מלבד הצבא האדום:
צבא צ’כוסלובקיה ,צבא “אנדרס” של ממשלת פולין, וכ-700 אלף בצבאות בריטניה וארה”ב.

ב) בתקופת מלחמת העולם השנייה פעילות תנועות הנוער היוותה מנהיגות צעירה, אמיצה, חדורת מוטיבציה. בגטו, כשכל המסגרות התומכות התמוטטו חברי תנועות הנוער המשיכו בפעילותם, סיפרו סיפורים על א”י, הטיפו עלייה, לימדו עברית, נתנו סעד לילדים, הפיצו עיתונות מחתרתית. לאורך תקופה ארוכה, תנועות הנוער, למרות הנסיבות, דאגו לעתיד בהנחה שיום אחד המלחמה תסתיים.
מטרות המורדים:
1) נקמה על מותם של היהודים האחרים
2) “למען 3 שורות בהיסטוריה”- הכוונה שבדורות הבאים יידעו כי עשו כול שביכולתם להיאבק בנאצים ולא הובלו כצאן לטבח.
3) מרד כדרך מילוט-היו שהאמינו שבאמצעות המרד יוכלו להימלט מהגטו אל היערות, לפחות חלק מהם ובכך להינצל.

5)א)שלושה מהגורמים ליחס האוכלוסיה ליהודים:
א)אנטישמיות מושרשת – בעיקר במרכז ובמזרח אירופה הייתה אנטישמיות מושרשת כלפיי היהודים וזו הסיבה שהם הגיבו נגדיהם.
ב)טובות הנאה – אותם משתפי פעולה קיבלו מהנאצים כסף או\ו מזון תמורת הסגרת יהודים.
ג)גזל רכוש יהודי – היו אנשים שהסגירו יהודים בכדי להשתלט על רכושם.

עוד גורמים ניתן למצוא פה : (קישור בכחול)

יחס האוכלוסיה בארצות הכיבוש כלפי היהודים בזמן הפתרון הסופי+חסיד אומות עולם

ב)
חסידי אומות עולם:
זהו תואר שניתן ע”י הכנסת בשנות ה50 לאנשים שפעלו להצלת יהודים בתקופת השואה , לא משנה מספר היהודים שהצילו. מי שזכאי לתואר או אך ורק לא יהודי.
מניעים להצלת יהודים:
* מניעים אנושיים – המצילים האמינו שאי אפשר להשמיד עם שלם שחף מפשע.
יחסי שכנות\חברות טובים עם יהודים שהכירו.
*מניעים דתיים – הרבה מהמצילים היו אנשים דתיים\כמרים שראו חשיבות עליונה בהצלת היהודים בגלל הקשר של היהדות עם הנצרות.
*אנטי נאצים – חלקם היו מתנגדים למשטר הנאצי.

דילמות :
האם לקחת את הסיכון ולעזור ליהודים ?
האם לפעול לפי אידיאולוגיה או לפי חוק? (רגשות הומניים מול החוק הגרמני)
6)א)
הסיבות לקשר בין הפלישה לבריה”מ (מבצע ברברוסה, יוני 1941) לבין “הפתרון הסופי”
כבר בימים הראשונים של מבצע ברברוסה החל הרצח ההמוני של היהודים. אין סיבה מדוייקת מדוע החל הרצח ההמוני דווקא עם תחילת המבצע, אך עפ”י החוקרים נקבעו 3 סיבות:
א)הקשר האידיאולוגי- המלחמה הצבאית נגד בריה”מ הייתה בעיני הנאצים גם מלחמה בין 2 אידיאולוגיות, שמטרותיה הן:
להשתלט על מרחב המחייה עבור הגזע הארי ולעקור את המשטר היהודי-בולשביקי על מנת לשחרר את העולם מהבולשביזם היהודי.
בצעד זה הנאצים סללו את הדרך לבניית סדר חדש עפ”י התורה הנאצית. היהודי בעיני הנאצים הוא יוצר הבולשביזם וגם מממש אותו, לכן יש תחילה לחסל את היהודים כי הם המקור לבולשביזם.
הקשר הנסיבתי- קשר זה מחולק לשלושה חלקים: ב)
1)בעקבות כיבוש אזורים חדשים במזרח נולד הצורך לטפל במספר רב של יהודים, ולפיכך נולד הדחף של הנאצים לנקוט בפיתרון קיצוני במקום פתרונות קודמים.
2)המרחק הגיאוגרפי של המזרח (רוסיה) מן המולדת (גרמניה) והבוז לעמים הסלבים, הנחותים מהארים, חיזקו את התחושה שאין עוד צורך להתחשב בדעת הקהל המקומי או להיכנע לצו המוסרי.
3)הלחימה הקשה בה נתקל הצבא הגרמני דרבנה חלק מהחיילים להשתתף במעשי רצח המוניים.
ג)הקשר הפונקציונאלי- במסגרת ההכנות למלחמה נגד ברית המועצות, הוכשרו יחידות מיוחדות שמשימתן הייתה טיהור השטחים שנכבשו מידי האויב האידיאולוגי. קיומן של מסגרות ארגוניות אלו עודד יוזמות שונות לרצח יהודים.

ב)
מי נכח בוועידה:
היידריך(ראש משטרת הביטחון וה S.S)-, נציגי האגפים המשרדים של השלטון הנאצי, לדוגמה:
נציג המשרד לשטחים הכבושים, נציגי האיינזצגרופן, נציגי הS.S , נציגי הגנרל גוברנמן, נציגי משרד החוץ, נציג בולט בוועידה היה אייכמן שהיה אחראי לכתיבת הפרוטוקול.

מהנוכחים בועידה ניתן להבין כי תוכננה פעולה נאצית קיצונית אנטישמית .

ההחרפה כלפי היהודים מהועידה:
בהתייחסות לטבלה שמראה את מס’ היהודים באירופה שצריך להשמיד, נראה כי הנאצים ספרו את היהודים גם באזורי הפרוטקטורט (אשר שם לא אמורים להמצא יהודים), גם במדינות אשר לא נכבשו ע”י הנאצים,והבולט בטבלה הוא מספר היהודים באלבניה-200 יהודים. מה שמוכיח כי הנאצים חשבו על השמדה טוטלית של היהודים עד האחרון בהם והשקיעו מאמצים ומשאבים כדי למצוא יהודים ולחסלם.

קטגוריה C

Back to top button
Close
Close