עמוד ראשי > אזרחות

אזרחות

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות   בהכרזת העצמאות הוכרזה מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בהכרזה מופיעים ביטויים המצביעים על הזיקה שבין מדינת ישראל לבין העם היהודי בתפוצות, לדוגמה: “מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה ולקיבוץ גלויות”. “…אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת …

קראו עוד »

עקרון שלטון העם

עקרון שלטון העם   עקרון שלטון העם – עקרון יסוד של הדמוקרטיה. כלל האזרחים הם הריבון במדינה והם מקור הסמכות השלטונית. בדמוקרטיה המודרנית האזרחים בוחרים שלטון של נציגים לזמן קצוב המוגדר בחוק. ריבונות העם בדמוקרטיה באה לידי ביטוי בשני אופנים: דמוקרטיה ישירה – כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה ללא נציגים. דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית) – כלל האזרחים בוחרים נציגים …

קראו עוד »

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות   את הכרזת העצמאות ניתן לחלק לשלושה חלקים: היסטורי, מעשי והצהרתי. חלק ראשון – החלק ההיסטורי: מבוא היסטורי המבטא את ההצדקות השונות לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל. הוא פותח במילים: “בארץ ישראל קם העם היהודי.” ומסתיים במילים: “להיות ככל עם ועם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.” את ההצדקות המופיעות בחלק זה נהוג לחלק לשלושה סוגים: …

קראו עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ותקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים …

קראו עוד »

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל

הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל   הצהרת בלפור (1917) – מסמך ששלח שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג’יימס בלפור, ללורד היהודי ליונל וולטר רוטשילד במטרה שיעבירו להסתדרות הציונית. מסמך זה מודיע על תמיכתה של ממשלת בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל וכוונתה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של …

קראו עוד »

הרעיון הלאומי

הרעיון הלאומי מדינה – ארגון חברתי הכולל שלטון על אוכלוסייה היושבת בשטח מוגדר בעל ריבונות פנימית וחיצונית אשר לו הכרה בינלאומית. כלומר, ישנם חמישה תנאים למדינה ריבונית: אוכלוסייה: אנשים היושבים באופן קבוע בשטח המדינה.שטח: שטח שבתחומו המדינה מוסמכת להפעיל סמכויות ניהול ושיפוט.שלטון: מערכת מוסדות המנהלים ומסדירים את ענייני המדינה.ריבונות: יכולתו של השלטון לנהל את ענייני הפנים והחוץ במדינה כרצונו ללא …

קראו עוד »

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית

המאפיינים של מדינת לאום אתנית תרבותית לאומיות אתנית תרבותית: 1. היסוד המלכד – המאפיינים האתניים תרבותיים (מוצא, שפה, היסטוריה, תרבות, לפעמים גם דת וכו’…) 2. תהליך ההתפתחות – הלאום יוצר את המדינה 3. היחס בין האזרחות והלאומיות – אין חפיפה בין האזרחות ללאומיות – ישנה אזרחות אחת לבני לאום שונים (לדוגמה אזרחות ישראלית גם לבן הלאום היהודי וגם לבן הלאום …

קראו עוד »

הדרכים לקבלת אזרחות בארץ ישראל לפי חוק האזרחות

הדרכים לקבלת אזרחות בארץ ישראל לפי חוק האזרחות במספר מדינות העולם השונות נהוגות שתי שיטות לקבלת אזרחות, דין הדם ודין הקרקע. 1. דין (עקרון) הדם : לפי שיטה זו מוענקת אזרחות לאדם בהתאם ללאומיותו ולמוצאו. אזרחות של מדינה מסויימת תוענק למי שהוריו מחזיקים באזרחות של אותה המדינה, או למי ששיך ללאום המקנה אזרחות באותה המדינה. 2. דין (עקרון) הקרקע : …

קראו עוד »

שלטון החוק

שלטון החוק

שלטון החוק עבריינות – גבולות הציות לחוק  עבירה על החוק: א.    פעולה בניגוד לחוק (ביצוע פעולה לא חוקית שהחוק אוסר) ב.     אי ציות לחוק (אי ביצוע פעולה שהחוק מחייב לבצע) כל העברות: – כולם מהווים עבירה על החוק, פגיעה בשלטון החוק. – על כל סוג של עבירה צפויה ענישה בהתאם לחומרת העבירה. – מכל סוגי העבירות צפויה סכנה לחברה. ההבדלים: …

קראו עוד »

משמעויות שונות של מדינת לאום

משמעויות שונות של מדינת לאום – סיכום קריטריון מדינת לאום אתנית- תרבותית מדינה דו לאומית מדינה רב תרבותית מדינת לאום מדינתית   כיצד נקבע אופייה של המדינה ? על ידי אופייה ותרבותה של הקבוצה הלאומית הדומיננטית במדינה – קבוצת הרוב על ידי אופייה ותרבותן של מספר קבוע/סגור  של קבוצות לאומיות  הדומיננטיות על ידי אופייה ותרבותן של מספר לא קבוע קבוצות  …

קראו עוד »