עמוד ראשי > היסטוריה א' > שלטון הורדוס , שיטת מלך החסות

שלטון הורדוס , שיטת מלך החסות

שלטון הורדוס:
בשנת 63 לפנה”ס נכבשת יהודה ע”י רומא,זאת,לאחר שמונים שנה בהן שלטה ביהודה ממלכת בית חשמונאי.עברו עוד 25 שנה ורק אז נוצר בה שלטון יציב,שלטונו של הורדוס. בשנת 37 לפנה”ס מקבל הורדוס את השלטון על א”י מידי הרומאים.
הורדוס היה מלך בחסד הרומאים,מלכוץו הייתה בראש ובראשונה יצירתה של האימפריה הרומית במזרח.
גבולות ממלכתו נקבעו ע”פי שיקולים רומאיים,הללו סמכו על הורדוס כמושלה של א”י כיוון שראו בו שליט תקיף המסוגל לשמור על הסדר הקיים ועדיין להיות נאמן להם (לרומאים).
השיקולים של רומא במינוי הורדוס:
1)מוצאו היהודי של הורדוס:הורדוס היה אדומי שהתגייר וכך יכלו לזכות בתמיכת היהודים בארץ ובשאר בארצות הכבושות.
2)מלך תקיף וחזק:הורדוס הוכיח לרומאים בעבר שהוא מלך חזק שיוכל למנוע מרידות נגד רומא.
3)נאמנות לרומא:הורדוס הראה נאמנות לרומא כאשר הוציא אנשים שהתנגדו לרומא להורג,ללא משפט.

מעמדו של הורדוס:
הורדוס היה “מלך” בחסד הרומאים כלומר,מלך חסות.
הורדוס לא היה מלך עצמאי לגמרי,הוא אומנם קיבל מכויות להחזיק צבא,למנות את הנהלת המדינה ולהחליט בענייני שיפוט וחקיקה,אבל הוא לא יכל לנהל מדיניות חוץ עצמאית,ולפני כל צעד היה חייב לשתף את רומא בצעד שהוא הולך לעשות. מלכותו הייתה תלויה ברצונו הטוב של הקיסר,והקיסר יכל לקחת את המלכות מתי שרק רצה,גם בהחלטת היורש הורדוס יכל להציע יורש,אך ההחלטה הסופית הייתה של הקיסר.

מדוע העדיפו הרומאים את יהודה כמדינת חסות?

  • המשך מלוכה מקומית בכדי לשמור על יציבות. לא להכעיס את העם המקומי תחת נטל כיבוש חדש, מתן מידת עצמאות מסוימת. המלך בא מן העם ומכיר את החברה ומנהגיה. גם העם מכיר את השליט וכך לפחות למראית עין אין שינוי ואין פגיעה במרקם החברתי מסורתי של העם. גם לאליטה השלטת אין אינטרס גדול למרוד מאחר והיא שומרת על מעמדה היחסי.
  • המלך החזיק צבא, “צבא חסות” קטן בידי המנהיג המקומי, אשר יסיע לצבא רומא במקרה הצורך , המלך המקומי גם סייע בנטל הביטחון המקומי והאזורי.
  • מלך חסות פוטר את רומא מחיכוך ישיר בין העם לשלטונות הרומאי. אין צורך להתחכך ישירות עם העמים המקומיים שבשטח האימפריה, אין צורך להתעסק עם ניהול מקומי למשל: בגביית מסים, שיפוט, פתרון מחלוקות וחיכוכים פנימיים, ביצוע עבודות או אפילו על רקע תרבותי וכו.
  • מלך החסות נאמן לאדוניו הרומאים שיכולים להחליף אותו כראות עיניהם.
  • המלך שנבחר ע”י הרומאים קשור אליהם ואל תרבותם, וכך מתאפשר “פיתוח תרבותי” באמצעות הקמת מוסדות הלניסטים.
  • מלך החסות אינו רשאי לנהל מדיניות חוץ עצמאית ובעניינים מדיניים פועל רק ברשותה של רומא. לעומת זאת בענייני פנים קיבל המלך אוטונומיה וחופש פעולה נרחב.

כיצד התבטאה נאמנותו של הורדוס לשליטים הרומאיים?
1)שיגור מיסים כשרומא דרשה
2)שיגור חילות עזר לצבא הרומי כל זמן שדרשו ממנו
3)השתתפות וטיפוח פולחן הקיסר:בקיסריה נבנה מקדש גדול עם פסלים של רומא ושל הקיסר,נקבעו משחקים לכבוד הקיסר,נבנו ערים על שם הקיסר,קיסריה וסבסטי.
4)חיקוי מנהגי רומא:עשה מעשים נדיבים לעולם היהודי כדי לקבל יחס טוב מן האזרחים הלא יהודיים. תמך במוסדות חברה ותרבות של ערים יווניות,בנה בניינים מפוארים,תמך במשחקים אולימפיים,ערך תחרויות פעם ב-4 שנים בקיסריה.
5)קרא לבניינים חשובים על שם הקיסר ואנשים חשובים,לדוגמא קרא לעיר סבסטי שזה הפירוש ביוונית לשם אוגוסטוס,בנוסף הוא קרא לבן שלו על שם גדול המצבים בדורו,אגריפס.
6)בנה חצר מלכות הלניסטית מפוארת:עשה בה משתאות הצגות וכו’
7)שלח את בניו ללמוד ברומא
8)חיזוק הנוכרים בארץ:הנוכרים היו יותר נאמנים לרומא הוא בנה להם ערים ומוסדות הלניסטיים.
אך עדיין הורדוס לא עבר על איסורי התורה ועדיין היה נאמן ליהדות.
המניעים של הורדוס להשתלבות בעולם הרומאי:
1)חיזוק מעמדו כשליט הארץ:האמין שחיזוק הנוכרים בארץ,יבטיח לו נאמנות נגד היהודים שמתנגדים לו.
2)הפגנת נאמנות לרומא:אסור לשכוח כי הורדוס היה מלך תחת חסות הרומאים והם המליכו אותו אך בקלות יכלו גם להדיחו,לכ היה חייב לשמחם ולמצוא חן בעיניהם.

ההתנגדות להורדוס:
1)הומלך ע”י רומא ולא היה מבית חשמונאי,סימל את מלכות בית חשמונאי כשהרג את אנטיגונוס
2)מוצאו היה אדומי,על אף שהתגייר
3)שלל זכויות ליהודים,והכריח אותם לשלם מיסים גבוהים,הוא ביטל סמכויות של המוסדות היהודים.
ההתמודדות של הורדוס עם הקשיים:
1)הנהיג משטר רודני וקשוח
2)הכריח את העם להשבע לו שבועת אמונים
3)התחתן עם מרים החשמונאית-הנכדה של הורקנוס,הוא חשב שזה יגרום לו לזכות בתמיכת העם.
המאפיינים של שלטון הורדוס:
1)נאמנות לרומא ולשליטה המתחלפים
2)תמיכה באוכלוסיה ההלניסטית בא”י
3)חיסל את שרידי בית חשמונאי
4)התערבות בפעולותיהם של מוקדי כוח אחרים הכהונה והסנהדרין-הורדוס הבין את חשיבותה של הכהונה הגדולה כמקור כוח פוליטי,ולא יכל גם לשלוט על הארץ כולה ותוך כדי לדאוג שהכהן הגדול לא תופס את מקומו
5)מינה את יושבי הסנהדרין והוציא מתוכם את הצדוקים שהיו נאמנים לבית חשמונאי (שהזכרנו שכבר ניסה לחסר את השרידים שלהם)
6)מפעלי הבנייה המפוארים:בצד האלימות,ניסה הורדוס להיטיב את המצב הכלכלי ביהודה,הוא פיתח שטחים חקלאיים,הקים מערכת של אמות מים להעברת מים,וחודשו נתיבי המסחר. בנה מבצרים,ערים חדשות ושיקם ערים קיימות. בין מעשיו המפורסמים בתחום הבנייה ניתן למנות:
1)הפך את ירושלים לאחת הערים היפות במזרח כולו
2)בנה את העיר קיסריה והנמל המלאכותי שלה,שהפך לאחד הנמלים הגדולים בים התיכון.
3)שיקם והרחיב את מבצר המדבר החשמונאיים וייסד מבצרים חדשים. בנה את ההרודיון,שם כלא את מתנגדיו,והגן בזכות ההרודיון על האמפריה הרומית ממזרח.

בהצלחה!

בדקו גם

המרד הגדול

המרד הגדול   שנת 66 לספירה,יהודים מרדו ברומאים . שנת 70 לספריה, הרומאים פרצו לירושלים …

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים   167 לפני הספירה, נוצרה פעילות נגד המתייוונים והשלטון הסלבקי ממודיעין. חוקרים הסטורים …

החסידים והמרד להתייוונות

החסידים והמרד להתייוונות בעקבות ההתייוונות נוצרו ביהודה שתי מחנות- מתייוונים וחסידים. חסידים זהו כינוי ליהודים …