עמוד ראשי > היסטוריה ב' > מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי:

1) העפלה- מאבק בתחום העפלה

בניגוד לאיסור הבריטים, על עלייה יהודית לא”י ולמרות הקשיים הייתה עלייה בלתי חוקית. עלייה זו נעשתה בעיקר דרך הים, באופן הבא- היהודים בארץ השכירו אוניות ישנות שייצאו משימוש והשתמשו בהם לעליית היהודים מאירופה לא”י. כאשר הגיעו לחופי ישראל ירדו העולים בסירות גומי והובאו לחוף וכך הוברחו לשטחי הארץ.

הארגון שניהל את מבצעי ההעפלה נקרא “המוסד לעלייה ב’ “, אנשי ארגון קנו ספינות בשמות בדויים כדי לבלבל את הבריטים, הורדת נוסעים בסירות גומי נועדה להסוות את העלייה ולכן העליות היו בלילה.

קשיים בארגון:

למוסד בעלייה ב’ היו קשיים רבים בארגון ההעפלה:

1) בעיית ממון – לא היה מספיק כסף לקנות אוניות במצב טוב או\ו מספיק גדולות ולכן רוב האוניות היו קטנות וישנות מאוד.

2) צפיפות – על האוניות העמיסו יותר ממה שהאוניה יכולה לשאת, ולפיכך פעמים רבות אוניות התפרקו ולא הצליחו להגיע לארץ ישראל.

3) ספינות בריטיות – פעולות ההעפלה היו חיבות להיות חשאיות, דבר שהיה קשה לבצע עקב ספינות בריטיות אשר סיירו בים.

4) הלשנות – במדינות רבות בהם יצאו ספינות מעפילים היו הלשנות לבריטים מצד המדינות הנעזבות.

מטרות ההעפלה:

1)     היהודים היו רצו להתיש את הבריטים ולהוכיח להם שהם (היהודים) חזקים , ונחושים.

2)     ההעפלה הייתה כלי פוליטי כדי להפעיל לחץ על בריטניה , לפתוח את שעריי ארץ ישראל לעקורים. כול סיפורי ההעפלה שנכשלו , התפרסמו בעולם, מה שגרם להבעת דעה עולמית שלילית כלפיי הבריטים.

דוגמה :

פרשת אקסודוס –  אקסודוס היא אוניית מעפילים , עלייה עלו המוני עקורים יהודים מצרפת לכיוון א”י. האונייה הוכנה לקרב עם הבריטים וכול מי שעלה עלייה ידע שהוא יילחם. הבריטים מנצחים במעקב בים ומעלים את המעפילים על ספינות גירוש בחזרה לצרפת. צרפת לא מוכנה לקבל את העקורים הללו ולפיכך נוצרת לבריטניה בעיה.  הם מחליטים להחזיר את היהודים לגרמניה. בנמל בגרמניה נראו מראות זוועתיים אשר מחזירים את העקורים למחנות העקורים , למקום שבו הם כול כך סבלו , בכפייה.

תמונה זו הגיעה לדעת הקהל העולמי אשר ראה בבריטים “לא אנושיים” וגרם ללחץ על הבריטים אשר בסופו של דבר נכנעו ולקחו את היהודים לא”י. זהו ניצחון גדול מוסרי ליהודים.

התיישבות:

מאבק בתחום זה התעסק סביב החוק מהספר השלישי – “חוק הקרקעות” (לפי  חוק זה אסור ליהודים קרקעות בא”י). היהודים נאבקו לביטול חוק זה בצורה לא חוקית , בשיטת “חומה ומגדל”. השיטה הייתה להשתלט על אדמות(שטחים מתים) ולממש שם את שיטת “חומה ומגדל”( בנייה של ישוב קטן שיש בו בית אחד לפחות, חומה ולעיתים מגדל שמירה וכול זה נעשה בלילה אחד). הבנייה המשיכה בכול לילה בתנאי שהם לא נתפסו. הייתה מטרה לייצור רצועת ביטחון של ישובים יהודיים. מטרות המאבק בתחום ההתיישבות היו:

א)    לבנות כמה שיותר ישובים יהודיים בא”י למרות האיסור הבריטי.

ב)     ליצור רצועת ביטחון התיישבותית – כחומת מגן.

דוגמה:

פרשת בירייה – היישוב בירייה, הוא יישוב יהודי קטן ליד צפת. הבריטים החליטו לערוך פשיטה ביישוב ומצאו שם מחסני נשק, החרימו אותם(לפי החוק בספר הלבן שאסור ליהודים להחזיק נשק) ועצרו את כול תושבי בירייה.

האירוע הזה היה האירוע הראשון שיישוב יהודי קיים נהרס בידי הבריטים בניגוד לחוק(שלפיו אסור להרוס מבנים בנויים). הנהגת היישוב היהודי החליטה לחזור ולהתיישב בבירייה, אך הבריטים סילקו אותם. היהודים לא ויתרו ובאו ליישב את המקום והפעם הבריטים ויתרו(עקב שהיהודים התישו אותם).זה היה ניצחון מוסרי של היהודים על הבריטים בתחום ההתיישבות.

 

מאבק בתחום הצבאי:

מאבק צמוד(ההגנה) –מאבק מדיני בזירה הבין־לאומית, המשך ההתיישבות וההעפלה, הפסקת הפגיעה הישירה בבריטים ובמתקנים הצבאיים שלהם בארץ־ישראל.יושם ע”י ארגון ההגנה – תפקידו להגן על הישוב היהודי(מפקד , בן גוריון).

מאבק רצוף(האצ”ל) — מאבק כולל בבריטים שאינו תלוי בזמן ואינו מוגבל בתחומי פעילות. כולל פגיעה ישירה  בחיילים, באנשי מנהל בריטיים, במתקנים צבאיים ובמוסדות של הבריטים. האצ”ל יצא מתוך ההגנה במטרה להילחם באופן רצוף נגד הבריטים(מפקד , ז’בוטינסקי+בגין).

לח”י – ארגון טרוריסטי שתפקידו לפגוע באמצעות טרור בבריטים(מפקד , יצחק שטרנר).

*שתי צורות מאבק אלו קרו בו זמנית(במקביל), עד מלחמת העצמאות*

מאבק צבאי :

בבריטניה עלתה מפלגת הלייבר לשלטון והישוב היהודי ציפה שהמדיניות הבריטית כלפיהם תשתנה. אך גם ההמשלה החדשה במדיניות פרו – ערבי. הישוב היהודי החליט שצריך לצאת למאבק צבאי כדי לסלק את הבריטים מהארץ.

ארגון ההגנה הגיע למסקנה שדרך המאבק הצמוד היא לא יעילה מספיק(ההעפלה וההתיישבות). באותו זמן נלחם ארגון האצ”ל במאבק רצוף נגד הבריטים ותקף מתקני צבא, בנייני משטרה ומנהל בריטים וגרם להרבה קרבות עם הבריטים.

הדוגמה הבולטת ביותר של מאבק האצ”ל:

הפריצה לכלא עכו שהיה אחד מהמוגנים ביותר בארץ. פעולה זו גרמה לבריטים להעלות ברצח 11 אנשי אצ”ל. התליות נפסקו אחריי שהאצ”ל הגיבו באותה כלפיי הבריטים(תלו חיילים).  בו זמנית פעל גם ארגון הלח”י שפעל בטרור כלפיי הבריטים.     פעולות אלה של האצ”ל והלח”י החלו ב1945 ועד אז פעלה רק ההגנה.

תנועת המרי העברי:

הוקמה על רקע המדיניות הבריטית ועל רקע נאום בווין. בן גוריון (ראש ההגנה) יזם את הקמתה של תנועה צבאית שהייתה מורכבת משלושת המחתרות. תנועת המרי העברי לא איחדה את צורת המאבק של המחתרות אלא רק תיאמה את המטרות שלהם(מה עושים ולא איך עושים!). לשם כך הקימה תנועת המרי העברי את וועדת איקס שתפקידה לתאם את הפעולות הצבאיות בין שלושת המחתרות נגד הבריטים.

 

דוגמאות לפעולות המרד:

ליל הרכבות – פעולה משולבת של שלושת המחתרות בלילה שבו חובלו 153 מסילות ברזל בארץ במטרה לשתק את תנועת הרכבות ששימשו בעיקר את הבריטים. באותו לילה, אנשי האצ”ל והלח”י חיבלו בתחנת הרכבת המרכזית בלוד.

פיצוץ המלון “המלך דויד” בירושלים – מלון זה שימש כמפקדה צבאית וכמרכז הממשל הבריטיים. תנועת המרי התכוננה לפוצץ את המלון כתוצאה מפעולה בריטית נגד היהודים(השבת השחורה). הפיצוץ המיועד תוכנן ע”י האצ”ל והם הטמינו חומר נפץ בצד המערבי של המלון. אנשי ההגנה החליטו להזהיר את שוכני המלון שלא היו שייכים למפקדה הבריטית, אך הם לא התייחסו להזהרה. הפיצוץ קרה, ונפל כול הצד המערבי של המלון ונהרגו יותר מ80 אנשים , ביניהם חפי פשע .

התוצאה ההרסנית הזאת גרמה לזעזוע קשה בישוב היהודי ולדעת קהל עולמית נגד יהודי הארץ. לטענת ארגון ההגנה, פיצוץ המלון היה בניגוד לוועדת איקס וזוהי הסיבה שהתפרקה תנועת המרי העברי.

קטגוריה C

בדקו גם

העברת שאלת א”י לאום+עמדת המעצמות+החלטת האו”ם

העברת שאלת א”י לאום השאלה היא מה לעשות עם היהודים שרוצים לעלות לא”י בניגוד לחוקים, …

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים

עמדת בריטניה וארה”ב בנושא העקורים בארץ ישראל: בסיום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל 4 …

החשת הפתרון הסופי,הונגריה וצעדות המוות

החשת (זירוז) ביצוע הפתרון הסופי, הונגריה וצעדות המוות : ב1944 הבינה גרמניה כי היא הולכת …